| Chapter 29 |
1 | וישא יעקב רגליו
וילך ארצה
בני־קדם׃
|
|
2 | וירא והנה באר
בשדה והנה־שם שלשה
עדרי־צאן רבצים
עליה כי מן־ הבאר
ההוא ישקו העדרים
והאבן גדלה על־פי
הבאר׃
|
|
3 | ונאספו־שמה
כל־העדרים וגללו
את־האבן מעל פי
הבאר והשקו
את־הצאן והשיבו
את־האבן על־פי
הבאר למקמה׃
|
|
4 | ויאמר להם יעקב
אחי מאין אתם
ויאמרו מחרן
אנחנו׃
|
|
5 | ויאמר להם הידעתם
את־לבן בן־נחור
ויאמרו ידענו׃
|
|
6 | ויאמר להם השלום
לו ויאמרו שלום
והנה רחל בתו באה
עם־הצאן׃
|
|
7 | ויאמר הן עוד היום
גדול לא־עת האסף
המקנה השקו הצאן
ולכו רעו׃
|
|
8 | ויאמרו לא נוכל עד
אשר יאספו
כל־העדרים וגללו
את־האבן מעל פי
הבאר והשקינו
הצאן׃
|
|
9 | עודנו מדבר עמם
ורחל באה עם־הצאן
אשר לאביה כי רעה
הוא׃
|
|
10 | ויהי כאשר ראה
יעקב את־רחל
בת־לבן אחי אמו
ואת־צאן לבן אחי
אמו ויגש יעקב
ויגל את־האבן מעל
פי הבאר וישק
את־צאן לבן אחי
אמו׃
|
|
11 | וישק יעקב לרחל
וישא את־קלו ויבך׃
|
|
12 | ויגד יעקב לרחל כי
אחי אביה הוא וכי
בן־רבקה הוא ותרץ
ותגד לאביה׃
|
|
13 | ויהי כשמע לבן
את־שמע יעקב
בן־אחתו וירץ
לקראתו ויחבק־לו
וינשק־ לו ויביאהו
אל־ביתו ויספר
ללבן את כל־הדברים
האלה׃
|
|
14 | ויאמר לו לבן אך
עצמי ובשרי אתה
וישב עמו חדש
ימים׃
|
|
15 | ויאמר לבן ליעקב
הכי־אחי אתה
ועבדתני חנם הגידה
לי מה־משכרתך׃
|
|
16 | וללבן שתי בנות שם
הגדלה לאה ושם
הקטנה רחל׃
|
|
17 | ועיני לאה רכות
ורחל היתה יפת־תאר
ויפת מראה׃
|
|
18 | ויאהב יעקב את־רחל
ויאמר אעבדך שבע
שנים ברחל בתך
הקטנה׃
|
|
19 | ויאמר לבן טוב תתי
אתה לך מתתי אתה
לאיש אחר שבה
עמדי׃
|
|
20 | ויעבד יעקב ברחל
שבע שנים ויהיו
בעיניו כימים
אחדים באהבתו אתה׃
|
|
21 | ויאמר יעקב אל־לבן
הבה את־אשתי כי
מלאו ימי ואבואה
אליה׃
|
|
22 | ויאסף לבן
את־כל־אנשי המקום
ויעש משתה׃
|
|
23 | ויהי בערב ויקח
את־לאה בתו ויבא
אתה אליו ויבא
אליה׃
|
|
24 | ויתן לבן לה
את־זלפה שפחתו
ללאה בתו שפחה׃
|
|
25 | ויהי בבקר
והנה־הוא לאה
ויאמר אל־לבן
מה־זאת עשית לי
הלא ברחל עבדתי
עמך ולמה רמיתני׃
|
|
26 | ויאמר לבן לא־יעשה
כן במקומנו לתת
הצעירה לפני
הבכירה׃
|
|
27 | מלא שבע זאת ונתנה
לך גם־את־זאת
בעבדה אשר תעבד
עמדי עוד שבע־
שנים אחרות׃
|
|
28 | ויעש יעקב כן
וימלא שבע זאת
ויתן־לו את־רחל
בתו לו לאשה׃
|
|
29 | ויתן לבן לרחל בתו
את־בלהה שפחתו לה
לשפחה׃
|
|
30 | ויבא גם אל־רחל
ויאהב גם־את־רחל
מלאה ויעבד עמו
עוד שבע־שנים
אחרות׃
|
|
31 | וירא יהוה
כי־שנואה לאה
ויפתח את־רחמה
ורחל עקרה׃
|
|
32 | ותהר לאה ותלד בן
ותקרא שמו ראובן
כי אמרה כי־ראה
יהוה בעניי כי עתה
יאהבני אישי׃
|
|
33 | ותהר עוד ותלד בן
ותאמר כי־שמע יהוה
כי־שנואה אנכי
ויתן־לי גם־ את־זה
ותקרא שמו שמעון׃
|
|
34 | ותהר עוד ותלד בן
ותאמר עתה הפעם
ילוה אישי אלי
כי־ילדתי לו שלשה
בנים על־כן
קרא־שמו לוי׃
|
|
35 | ותהר עוד ותלד בן
ותאמר הפעם אודה
את־יהוה על־כן
קראה שמו יהודה
ותעמד מלדת׃
|
|