| Chapter 30 |
1 | ותרא רחל כי לא
ילדה ליעקב ותקנא
רחל באחתה ותאמר
אל־יעקב הבה־ לי
בנים ואם־אין מתה
אנכי׃
|
|
2 | ויחר־אף יעקב ברחל
ויאמר התחת אלהים
אנכי אשר־מנע ממך
פרי־בטן׃
|
|
3 | ותאמר הנה אמתי
בלהה בא אליה ותלד
על־ברכי ואבנה
גם־אנכי ממנה׃
|
|
4 | ותתן־לו את־בלהה
שפחתה לאשה ויבא
אליה יעקב׃
|
|
5 | |
6 | ותאמר רחל דנני
אלהים וגם שמע
בקלי ויתן־לי בן
על־כן קראה שמו
דן׃
|
|
7 | ותהר עוד ותלד
בלהה שפחת רחל בן
שני ליעקב׃
|
|
8 | ותאמר רחל נפתולי
אלהים נפתלתי
עם־אחתי גם־יכלתי
ותקרא שמו נפתלי׃
|
|
9 | ותרא לאה כי עמדה
מלדת ותקח את־זלפה
שפחתה ותתן אתה
ליעקב לאשה׃
|
|
10 | ותלד זלפה שפחת
לאה ליעקב בן׃
|
|
11 | ותאמר לאה בגד
ותקרא את־שמו גד׃
|
|
12 | ותלד זלפה שפחת
לאה בן שני ליעקב׃
|
|
13 | ותאמר לאה באשרי
כי אשרוני בנות
ותקרא את־שמו אשר׃
|
|
14 | וילך ראובן בימי
קציר־חטים וימצא
דודאים בשדה ויבא
אתם אל־לאה אמו
ותאמר רחל אל־לאה
תני־נא לי מדודאי
בנך׃
|
|
15 | ותאמר לה המעט
קחתך את־אישי
ולקחת גם את־דודאי
בני ותאמר רחל לכן
ישכב עמך הלילה
תחת דודאי בנך׃
|
|
16 | ויבא יעקב מן־השדה
בערב ותצא לאה
לקראתו ותאמר אלי
תבוא כי שכר
שכרתיך בדודאי בני
וישכב עמה בלילה
הוא׃
|
|
17 | וישמע אלהים
אל־לאה ותהר ותלד
ליעקב בן חמישי׃
|
|
18 | ותאמר לאה נתן
אלהים שכרי
אשר־נתתי שפחתי
לאישי ותקרא שמו
יששכר׃
|
|
19 | ותהר עוד לאה ותלד
בן־ששי ליעקב׃
|
|
20 | ותאמר לאה זבדני
אלהים אתי זבד טוב
הפעם יזבלני אישי
כי־ילדתי לו ששה
בנים ותקרא את־שמו
זבלון׃
|
|
21 | ואחר ילדה בת
ותקרא את־שמה
דינה׃
|
|
22 | ויזכר אלהים
את־רחל וישמע אליה
אלהים ויפתח
את־רחמה׃
|
|
23 | ותהר ותלד בן
ותאמר אסף אלהים
את־חרפתי׃
|
|
24 | ותקרא את־שמו יוסף
לאמר יסף יהוה לי
בן אחר׃
|
|
25 | ויהי כאשר ילדה
רחל את־יוסף ויאמר
יעקב אל־לבן שלחני
ואלכה אל־ מקומי
ולארצי׃
|
|
26 | תנה את־נשי
ואת־ילדי אשר
עבדתי אתך בהן
ואלכה כי אתה ידעת
את־ עבדתי אשר
עבדתיך׃
|
|
27 | ויאמר אליו לבן
אם־נא מצאתי חן
בעיניך נחשתי
ויברכני יהוה
בגללך׃
|
|
28 | ויאמר נקבה שכרך
עלי ואתנה׃
|
|
29 | ויאמר אליו אתה
ידעת את אשר
עבדתיך ואת
אשר־היה מקנך אתי׃
|
|
30 | כי מעט אשר־היה לך
לפני ויפרץ לרב
ויברך יהוה אתך
לרגלי ועתה מתי
אעשה גם־אנכי
לביתי׃
|
|
31 | ויאמר מה אתן־לך
ויאמר יעקב
לא־תתן־לי מאומה
אם־תעשה־לי הדבר
הזה אשובה ארעה
צאנך אשמר׃
|
|
32 | אעבר בכל־צאנך
היום הסר משם
כל־שה נקד וטלוא
וכל־שה־חום בכשבים
וטלוא ונקד בעזים
והיה שכרי׃
|
|
33 | וענתה־בי צדקתי
ביום מחר כי־תבוא
על־שכרי לפניך כל
אשר־איננו נקד
וטלוא בעזים וחום
בכשבים גנוב הוא
אתי׃
|
|
34 | ויאמר לבן הן לו
יהי כדברך׃
|
|
35 | ויסר ביום ההוא
את־התישים העקדים
והטלאים ואת
כל־העזים הנקדות
והטלאת כל אשר־לבן
בו וכל־חום בכשבים
ויתן ביד־בניו׃
|
|
36 | וישם דרך שלשת
ימים בינו ובין
יעקב ויעקב רעה
את־צאן לבן
הנותרת׃
|
|
37 | ויקח־לו יעקב מקל
לבנה לח ולוז
וערמון ויפצל בהן
פצלות לבנות מחשף
הלבן אשר
על־המקלות׃
|
|
38 | ויצג את־המקלות
אשר פצל ברהטים
בשקתות המים אשר
תבאן הצאן לשתות
לנכח הצאן ויחמנה
בבאן לשתות׃
|
|
39 | ויחמו הצאן
אל־המקלות ותלדן
הצאן עקדים נקדים
וטלאים׃
|
|
40 | והכשבים הפריד
יעקב ויתן פני
הצאן אל־עקד
וכל־חום בצאן לבן
וישת־לו עדרים
לבדו ולא שתם
על־צאן לבן׃
|
|
41 | והיה בכל־יחם הצאן
המקשרות ושם יעקב
את־המקלות לעיני
הצאן ברהטים
ליחמנה במקלות׃
|
|
42 | ובהעטיף הצאן לא
ישים והיה העטפים
ללבן והקשרים
ליעקב׃
|
|
43 | ויפרץ האיש מאד
מאד ויהי־לו צאן
רבות ושפחות
ועבדים וגמלים
וחמרים׃
|
|