| Chapter 43 |
1 | |
2 | ויהי כאשר כלו
לאכל את־השבר אשר
הביאו ממצרים
ויאמר אליהם אביהם
שבו שברו־לנו
מעט־אכל׃
|
|
3 | ויאמר אליו יהודה
לאמר העד העד בנו
האיש לאמר לא־תראו
פני בלתי אחיכם
אתכם׃
|
|
4 | אם־ישך משלח
את־אחינו אתנו
נרדה ונשברה לך
אכל׃
|
|
5 | ואם־אינך משלח לא
נרד כי־האיש אמר
אלינו לא־תראו פני
בלתי אחיכם אתכם׃
|
|
6 | ויאמר ישראל למה
הרעתם לי להגיד
לאיש העוד לכם אח׃
|
|
7 | ויאמרו שאול
שאל־האיש לנו
ולמולדתנו לאמר
העוד אביכם חי היש
לכם אח ונגד־לו
על־פי הדברים האלה
הידוע נדע כי יאמר
הורידו את־אחיכם׃
|
|
8 | ויאמר יהודה
אל־ישראל אביו
שלחה הנער אתי
ונקומה ונלכה
ונחיה ולא נמות
גם־אנחנו גם־אתה
גם־טפנו׃
|
|
9 | אנכי אערבנו מידי
תבקשנו אם־לא
הביאתיו אליך
והצגתיו לפניך
וחטאתי לך
כל־הימים׃
|
|
10 | כי לולא התמהמהנו
כי־עתה שבנו זה
פעמים׃
|
|
11 | ויאמר אלהם ישראל
אביהם אם־כן אפוא
זאת עשו קחו מזמרת
הארץ בכליכם
והורידו לאיש מנחה
מעט צרי ומעט דבש
נכאת ולט בטנים
ושקדים׃
|
|
12 | וכסף משנה קחו
בידכם ואת־הכסף
המושב בפי
אמתחתיכם תשיבו
בידכם אולי משגה
הוא׃
|
|
13 | ואת־אחיכם קחו
וקומו שובו
אל־האיש׃
|
|
14 | ואל שדי יתן לכם
רחמים לפני האיש
ושלח לכם את־אחיכם
אחר ואת־ בנימין
ואני כאשר שכלתי
שכלתי׃
|
|
15 | ויקחו האנשים
את־המנחה הזאת
ומשנה־כסף לקחו
בידם ואת־בנימן
ויקמו וירדו מצרים
ויעמדו לפני יוסף׃
|
|
16 | וירא יוסף אתם
את־בנימין ויאמר
לאשר על־ביתו הבא
את־האנשים הביתה
וטבח טבח והכן כי
אתי יאכלו האנשים
בצהרים׃
|
|
17 | ויעש האיש כאשר
אמר יוסף ויבא
האיש את־האנשים
ביתה יוסף׃
|
|
18 | וייראו האנשים כי
הובאו בית יוסף
ויאמרו על־דבר
הכסף השב
באמתחתינו בתחלה
אנחנו מובאים
להתגלל עלינו
ולהתנפל עלינו
ולקחת אתנו לעבדים
ואת־חמרינו׃
|
|
19 | ויגשו אל־האיש אשר
על־בית יוסף
וידברו אליו פתח
הבית׃
|
|
20 | ויאמרו בי אדני
ירד ירדנו בתחלה
לשבר־אכל׃
|
|
21 | ויהי כי־באנו
אל־המלון ונפתחה
את־אמתחתינו והנה
כסף־איש בפי
אמתחתו כספנו
במשקלו ונשב אתו
בידנו׃
|
|
22 | וכסף אחר הורדנו
בידנו לשבר־אכל לא
ידענו מי־שם כספנו
באמתחתינו׃
|
|
23 | ויאמר שלום לכם
אל־תיראו אלהיכם
ואלהי אביכם נתן
לכם מטמון
באמתחתיכם כספכם
בא אלי ויוצא אלהם
את־שמעון׃
|
|
24 | ויבא האיש
את־האנשים ביתה
יוסף ויתן־מים
וירחצו רגליהם
ויתן מספוא
לחמריהם׃
|
|
25 | ויכינו את־המנחה
עד־בוא יוסף
בצהרים כי שמעו
כי־שם יאכלו לחם׃
|
|
26 | ויבא יוסף הביתה
ויביאו לו
את־המנחה אשר־בידם
הביתה וישתחוו־לו
ארצה׃
|
|
27 | וישאל להם לשלום
ויאמר השלום אביכם
הזקן אשר אמרתם
העודנו חי׃
|
|
28 | ויאמרו שלום לעבדך
לאבינו עודנו חי
ויקדו וישתחו׃
|
|
29 | וישא עיניו וירא
את־בנימין אחיו
בן־אמו ויאמר הזה
אחיכם הקטן אשר
אמרתם אלי ויאמר
אלהים יחנך בני׃
|
|
30 | וימהר יוסף
כי־נכמרו רחמיו
אל־אחיו ויבקש
לבכות ויבא החדרה
ויבך שמה׃
|
|
31 | וירחץ פניו ויצא
ויתאפק ויאמר שימו
לחם׃
|
|
32 | וישימו לו לבדו
ולהם לבדם ולמצרים
האכלים אתו לבדם
כי לא יוכלון
המצרים לאכל
את־העברים לחם
כי־תועבה הוא
למצרים׃
|
|
33 | וישבו לפניו הבכר
כבכרתו והצעיר
כצערתו ויתמהו
האנשים איש אל־
רעהו׃
|
|
34 | וישא משאת מאת
פניו אלהם ותרב
משאת בנימן ממשאת
כלם חמש ידות
וישתו וישכרו עמו׃
|
|