| Chapter 16 |
1 | ויסעו מאילם ויבאו
כל־עדת בני־ישראל
אל־מדבר־סין אשר
בין־אילם ובין
סיני בחמשה עשר
יום לחדש השני
לצאתם מארץ מצרים׃
|
|
2 | וילינו כל־עדת
בני־ישראל על־משה
ועל־אהרן במדבר׃
|
|
3 | ויאמרו אלהם בני
ישראל מי־יתן
מותנו ביד־יהוה
בארץ מצרים בשבתנו
על־סיר הבשר
באכלנו לחם לשבע
כי־הוצאתם אתנו
אל־המדבר הזה
להמית את־כל־הקהל
הזה ברעב׃
|
|
4 | ויאמר יהוה אל־משה
הנני ממטיר לכם
לחם מן־השמים ויצא
העם ולקטו דבר־יום
ביומו למען אנסנו
הילך בתורתי
אם־לא׃
|
|
5 | והיה ביום הששי
והכינו את
אשר־יביאו והיה
משנה על אשר־ילקטו
יום יום׃
|
|
6 | ויאמר משה ואהרן
אל־כל־בני ישראל
ערב וידעתם כי
יהוה הוציא אתכם
מארץ מצרים׃
|
|
7 | ובקר וראיתם
את־כבוד יהוה
בשמעו את־תלנתיכם
על־יהוה ונחנו מה
כי תלונו עלינו׃
|
|
8 | ויאמר משה בתת
יהוה לכם בערב בשר
לאכל ולחם בבקר
לשבע בשמע יהוה
את־תלנתיכם
אשר־אתם מלינם
עליו ונחנו מה
לא־עלינו תלנתיכם
כי על־ יהוה׃
|
|
9 | ויאמר משה אל־אהרן
אמר אל־כל־עדת בני
ישראל קרבו לפני
יהוה כי שמע את
תלנתיכם׃
|
|
10 | ויהי כדבר אהרן
אל־כל־עדת
בני־ישראל ויפנו
אל־המדבר והנה
כבוד יהוה נראה
בענן׃
|
|
11 | |
12 | שמעתי את־תלונת
בני ישראל דבר
אלהם לאמר בין
הערבים תאכלו בשר
ובבקר תשבעו־לחם
וידעתם כי אני
יהוה אלהיכם׃
|
|
13 | ויהי בערב ותעל
השלו ותכס
את־המחנה ובבקר
היתה שכבת הטל
סביב למחנה׃
|
|
14 | ותעל שכבת הטל
והנה על־פני המדבר
דק מחספס דק ככפר
על־הארץ׃
|
|
15 | ויראו בני־ישראל
ויאמרו איש
אל־אחיו מן הוא כי
לא ידעו מה־הוא
ויאמר משה אלהם
הוא הלחם אשר נתן
יהוה לכם לאכלה׃
|
|
16 | זה הדבר אשר צוה
יהוה לקטו ממנו
איש לפי אכלו עמר
לגלגלת מספר
נפשתיכם איש לאשר
באהלו תקחו׃
|
|
17 | ויעשו־כן בני
ישראל וילקטו
המרבה והממעיט׃
|
|
18 | וימדו בעמר ולא
העדיף המרבה
והממעיט לא החסיר
איש לפי־אכלו
לקטו׃
|
|
19 | ויאמר משה אלהם
איש אל־יותר ממנו
עד־בקר׃
|
|
20 | ולא־שמעו אל־משה
ויותרו אנשים ממנו
עד־בקר וירם
תולעים ויבאש
ויקצף עלהם משה׃
|
|
21 | וילקטו אתו בבקר
בבקר איש כפי אכלו
וחם השמש ונמס׃
|
|
22 | ויהי ביום הששי
לקטו לחם משנה שני
העמר לאחד ויבאו
כל־נשיאי העדה
ויגידו למשה׃
|
|
23 | ויאמר אלהם הוא
אשר דבר יהוה
שבתון שבת־קדש
ליהוה מחר את אשר־
תאפו אפו ואת
אשר־תבשלו בשלו
ואת כל־העדף הניחו
לכם למשמרת עד־
הבקר׃
|
|
24 | ויניחו אתו
עד־הבקר כאשר צוה
משה ולא הבאיש
ורמה לא־היתה בו׃
|
|
25 | ויאמר משה אכלהו
היום כי־שבת היום
ליהוה היום לא
תמצאהו בשדה׃
|
|
26 | ששת ימים תלקטהו
וביום השביעי שבת
לא יהיה־בו׃
|
|
27 | ויהי ביום השביעי
יצאו מן־העם ללקט
ולא מצאו׃
|
|
28 | ויאמר יהוה אל־משה
עד־אנה מאנתם לשמר
מצותי ותורתי׃
|
|
29 | ראו כי־יהוה נתן
לכם השבת על־כן
הוא נתן לכם ביום
הששי לחם יומים
שבו איש תחתיו
אל־יצא איש ממקמו
ביום השביעי׃
|
|
30 | |
31 | ויקראו בית־ישראל
את־שמו מן והוא
כזרע גד לבן וטעמו
כצפיחת בדבש׃
|
|
32 | ויאמר משה זה הדבר
אשר צוה יהוה מלא
העמר ממנו למשמרת
לדרתיכם למען יראו
את־הלחם אשר
האכלתי אתכם במדבר
בהוציאי אתכם מארץ
מצרים׃
|
|
33 | ויאמר משה אל־אהרן
קח צנצנת אחת
ותן־שמה מלא־העמר
מן והנח אתו לפני
יהוה למשמרת
לדרתיכם׃
|
|
34 | כאשר צוה יהוה
אל־משה ויניחהו
אהרן לפני העדת
למשמרת׃
|
|
35 | ובני ישראל אכלו
את־המן ארבעים שנה
עד־באם אל־ארץ
נושבת את־המן אכלו
עד־באם אל־קצה ארץ
כנען׃
|
|
36 | |