| Chapter 5 |
1 | |
2 | צו את־בני ישראל
וישלחו מן־המחנה
כל־צרוע וכל־זב
וכל טמא לנפש׃
|
|
3 | מזכר עד־נקבה
תשלחו אל־מחוץ
למחנה תשלחום ולא
יטמאו את־מחניהם
אשר אני שכן
בתוכם׃
|
|
4 | ויעשו־כן בני
ישראל וישלחו אותם
אל־מחוץ למחנה
כאשר דבר יהוה אל־
משה כן עשו בני
ישראל׃
|
|
5 | |
6 | דבר אל־בני ישראל
איש או־אשה כי
יעשו מכל־חטאת
האדם למעל מעל
ביהוה ואשמה הנפש
ההוא׃
|
|
7 | והתודו את־חטאתם
אשר עשו והשיב
את־אשמו בראשו
וחמישתו יסף עליו
ונתן לאשר אשם לו׃
|
|
8 | ואם־אין לאיש גאל
להשיב האשם אליו
האשם המושב ליהוה
לכהן מלבד איל
הכפרים אשר
יכפר־בו עליו׃
|
|
9 | וכל־תרומה
לכל־קדשי
בני־ישראל
אשר־יקריבו לכהן
לו יהיה׃
|
|
10 | ואיש את־קדשיו לו
יהיו איש אשר־יתן
לכהן לו יהיה׃
|
|
11 | |
12 | דבר אל־בני ישראל
ואמרת אלהם איש
איש כי־תשטה אשתו
ומעלה בו מעל׃
|
|
13 | ושכב איש אתה
שכבת־זרע ונעלם
מעיני אישה ונסתרה
והיא נטמאה ועד
אין בה והוא לא
נתפשה׃
|
|
14 | ועבר עליו
רוח־קנאה וקנא
את־אשתו והוא
נטמאה או־עבר עליו
רוח־ קנאה וקנא
את־אשתו והיא לא
נטמאה׃
|
|
15 | והביא האיש
את־אשתו אל־הכהן
והביא את־קרבנה
עליה עשירת האיפה
קמח שערים לא־יצק
עליו שמן ולא־יתן
עליו לבנה כי־מנחת
קנאת הוא מנחת
זכרון מזכרת עון׃
|
|
16 | והקריב אתה הכהן
והעמדה לפני יהוה׃
|
|
17 | ולקח הכהן מים
קדשים בכלי־חרש
ומן־העפר אשר יהיה
בקרקע המשכן יקח
הכהן ונתן
אל־המים׃
|
|
18 | והעמיד הכהן
את־האשה לפני יהוה
ופרע את־ראש האשה
ונתן על־כפיה את
מנחת הזכרון מנחת
קנאת הוא וביד
הכהן יהיו מי
המרים המאררים׃
|
|
19 | והשביע אתה הכהן
ואמר אל־האשה
אם־לא שכב איש אתך
ואם־לא שטית טמאה
תחת אישך הנקי ממי
המרים המאררים
האלה׃
|
|
20 | ואת כי שטית תחת
אישך וכי נטמאת
ויתן איש בך
את־שכבתו מבלעדי
אישך׃
|
|
21 | והשביע הכהן
את־האשה בשבעת
האלה ואמר הכהן
לאשה יתן יהוה
אותך לאלה ולשבעה
בתוך עמך בתת יהוה
את־ירכך נפלת
ואת־בטנך צבה׃
|
|
22 | ובאו המים המאררים
האלה במעיך לצבות
בטן ולנפל ירך
ואמרה האשה אמן
אמן׃
|
|
23 | וכתב את־האלת האלה
הכהן בספר ומחה
אל־מי המרים׃
|
|
24 | והשקה את־האשה
את־מי המרים
המאררים ובאו בה
המים המאררים
למרים׃
|
|
25 | ולקח הכהן מיד
האשה את מנחת
הקנאת והניף
את־המנחה לפני
יהוה והקריב אתה
אל־המזבח׃
|
|
26 | וקמץ הכהן
מן־המנחה
את־אזכרתה והקטיר
המזבחה ואחר ישקה
את־האשה את־המים׃
|
|
27 | והשקה את־המים
והיתה אם־נטמאה
ותמעל מעל באישה
ובאו בה המים
המאררים למרים
וצבתה בטנה ונפלה
ירכה והיתה האשה
לאלה בקרב עמה׃
|
|
28 | ואם־לא נטמאה האשה
וטהרה הוא ונקתה
ונזרעה זרע׃
|
|
29 | זאת תורת הקנאת
אשר תשטה אשה תחת
אישה ונטמאה׃
|
|
30 | או איש אשר תעבר
עליו רוח קנאה
וקנא את־אשתו
והעמיד את־האשה
לפני יהוה ועשה לה
הכהן את כל־התורה
הזאת׃
|
|
31 | ונקה האיש מעון
והאשה ההוא תשא
את־עונה׃
|
|