| Chapter 19 |
1 | וידבר יהוה אל־משה
ואל־אהרן לאמר׃
|
|
2 | זאת חקת התורה
אשר־צוה יהוה לאמר
דבר אל־בני ישראל
ויקחו אליך פרה
אדמה תמימה אשר
אין־בה מום אשר
לא־עלה עליה על׃
|
|
3 | ונתתם אתה
אל־אלעזר הכהן
והוציא אתה
אל־מחוץ למחנה
ושחט אתה לפניו׃
|
|
4 | ולקח אלעזר הכהן
מדמה באצבעו והזה
אל־נכח פני
אהל־מועד מדמה שבע
פעמים׃
|
|
5 | ושרף את־הפרה
לעיניו את־ערה
ואת־בשרה ואת־דמה
על־פרשה ישרף׃
|
|
6 | ולקח הכהן עץ ארז
ואזוב ושני תולעת
והשליך אל־תוך
שרפת הפרה׃
|
|
7 | וכבס בגדיו הכהן
ורחץ בשרו במים
ואחר יבא אל־המחנה
וטמא הכהן עד־
הערב׃
|
|
8 | והשרף אתה יכבס
בגדיו במים ורחץ
בשרו במים וטמא
עד־הערב׃
|
|
9 | ואסף איש טהור את
אפר הפרה והניח
מחוץ למחנה במקום
טהור והיתה לעדת
בני־ישראל למשמרת
למי נדה חטאת הוא׃
|
|
10 | וכבס האסף את־אפר
הפרה את־בגדיו
וטמא עד־הערב
והיתה לבני ישראל
ולגר הגר בתוכם
לחקת עולם׃
|
|
11 | הנגע במת לכל־נפש
אדם וטמא שבעת
ימים׃
|
|
12 | הוא יתחטא־בו ביום
השלישי וביום
השביעי יטהר
ואם־לא יתחטא ביום
השלישי וביום
השביעי לא יטהר׃
|
|
13 | כל־הנגע במת בנפש
האדם אשר־ימות ולא
יתחטא את־משכן
יהוה טמא ונכרתה
הנפש ההוא מישראל
כי מי נדה לא־זרק
עליו טמא יהיה עוד
טמאתו בו׃
|
|
14 | זאת התורה אדם
כי־ימות באהל
כל־הבא אל־האהל
וכל־אשר באהל יטמא
שבעת ימים׃
|
|
15 | וכל כלי פתוח אשר
אין־צמיד פתיל
עליו טמא הוא׃
|
|
16 | וכל אשר־יגע
על־פני השדה
בחלל־חרב או במת
או־בעצם אדם או
בקבר יטמא שבעת
ימים׃
|
|
17 | ולקחו לטמא מעפר
שרפת החטאת ונתן
עליו מים חיים
אל־כלי׃
|
|
18 | ולקח אזוב וטבל
במים איש טהור
והזה על־האהל
ועל־כל־הכלים ועל־
הנפשות אשר היו־שם
ועל־הנגע בעצם או
בחלל או במת או
בקבר׃
|
|
19 | והזה הטהר על־הטמא
ביום השלישי וביום
השביעי וחטאו ביום
השביעי וכבס בגדיו
ורחץ במים וטהר
בערב׃
|
|
20 | ואיש אשר־יטמא ולא
יתחטא ונכרתה הנפש
ההוא מתוך הקהל כי
את־ מקדש יהוה טמא
מי נדה לא־זרק
עליו טמא הוא׃
|
|
21 | והיתה להם לחקת
עולם ומזה מי־הנדה
יכבס בגדיו והנגע
במי הנדה יטמא
עד־הערב׃
|
|
22 | וכל אשר־יגע־בו
הטמא יטמא והנפש
הנגעת תטמא
עד־הערב׃
|
|