| Chapter 22 |
1 | ויסעו בני ישראל
ויחנו בערבות מואב
מעבר לירדן ירחו׃
|
|
2 | וירא בלק בן־צפור
את כל־אשר־עשה
ישראל לאמרי׃
|
|
3 | ויגר מואב מפני
העם מאד כי רב־הוא
ויקץ מואב מפני
בני ישראל׃
|
|
4 | ויאמר מואב
אל־זקני מדין עתה
ילחכו הקהל
את־כל־סביבתינו
כלחך השור את ירק
השדה ובלק בן־צפור
מלך למואב בעת
ההוא׃
|
|
5 | וישלח מלאכים
אל־בלעם בן־בעור
פתורה אשר על־הנהר
ארץ בני־עמו
לקרא־לו לאמר הנה
עם יצא ממצרים הנה
כסה את־עין הארץ
והוא ישב ממלי׃
|
|
6 | ועתה לכה־נא
ארה־לי את־העם הזה
כי־עצום הוא ממני
אולי אוכל נכה־ בו
ואגרשנו מן־הארץ
כי ידעתי את
אשר־תברך מברך
ואשר תאר יואר׃
|
|
7 | וילכו זקני מואב
וזקני מדין וקסמים
בידם ויבאו
אל־בלעם וידברו
אליו דברי בלק׃
|
|
8 | ויאמר אליהם לינו
פה הלילה והשבתי
אתכם דבר כאשר
ידבר יהוה אלי
וישבו שרי־מואב
עם־בלעם׃
|
|
9 | ויבא אלהים
אל־בלעם ויאמר מי
האנשים האלה עמך׃
|
|
10 | ויאמר בלעם
אל־האלהים בלק
בן־צפר מלך מואב
שלח אלי׃
|
|
11 | הנה העם היצא
ממצרים ויכס
את־עין הארץ עתה
לכה קבה־לי אתו
אולי אוכל להלחם
בו וגרשתיו׃
|
|
12 | ויאמר אלהים
אל־בלעם לא תלך
עמהם לא תאר
את־העם כי ברוך
הוא׃
|
|
13 | ויקם בלעם בבקר
ויאמר אל־שרי בלק
לכו אל־ארצכם כי
מאן יהוה לתתי
להלך עמכם׃
|
|
14 | ויקומו שרי מואב
ויבאו אל־בלק
ויאמרו מאן בלעם
הלך עמנו׃
|
|
15 | ויסף עוד בלק שלח
שרים רבים ונכבדים
מאלה׃
|
|
16 | ויבאו אל־בלעם
ויאמרו לו כה אמר
בלק בן־צפור אל־נא
תמנע מהלך אלי׃
|
|
17 | כי־כבד אכבדך מאד
וכל אשר־תאמר אלי
אעשה ולכה־נא
קבה־לי את העם
הזה׃
|
|
18 | ויען בלעם ויאמר
אל־עבדי בלק
אם־יתן־לי בלק מלא
ביתו כסף וזהב לא
אוכל לעבר את־פי
יהוה אלהי לעשות
קטנה או גדולה׃
|
|
19 | ועתה שבו נא בזה
גם־אתם הלילה
ואדעה מה־יסף יהוה
דבר עמי׃
|
|
20 | ויבא אלהים
אל־בלעם לילה
ויאמר לו אם־לקרא
לך באו האנשים קום
לך אתם ואך
את־הדבר אשר־אדבר
אליך אתו תעשה׃
|
|
21 | ויקם בלעם בבקר
ויחבש את־אתנו
וילך עם־שרי מואב׃
|
|
22 | ויחר־אף אלהים
כי־הולך הוא
ויתיצב מלאך יהוה
בדרך לשטן לו והוא
רכב על־אתנו ושני
נעריו עמו׃
|
|
23 | ותרא האתון
את־מלאך יהוה נצב
בדרך וחרבו שלופה
בידו ותט האתון
מן־הדרך ותלך בשדה
ויך בלעם את־האתון
להטתה הדרך׃
|
|
24 | ויעמד מלאך יהוה
במשעול הכרמים גדר
מזה וגדר מזה׃
|
|
25 | ותרא האתון
את־מלאך יהוה
ותלחץ אל־הקיר
ותלחץ את־רגל בלעם
אל־ הקיר ויסף
להכתה׃
|
|
26 | ויוסף מלאך־יהוה
עבור ויעמד במקום
צר אשר אין־דרך
לנטות ימין
ושמאול׃
|
|
27 | ותרא האתון
את־מלאך יהוה
ותרבץ תחת בלעם
ויחר־אף בלעם ויך
את־ האתון במקל׃
|
|
28 | ויפתח יהוה את־פי
האתון ותאמר לבלעם
מה־עשיתי לך כי
הכיתני זה שלש
רגלים׃
|
|
29 | ויאמר בלעם לאתון
כי התעללת בי לו
יש־חרב בידי כי
עתה הרגתיך׃
|
|
30 | ותאמר האתון
אל־בלעם הלוא אנכי
אתנך אשר־רכבת עלי
מעודך עד־ היום
הזה ההסכן הסכנתי
לעשות לך כה ויאמר
לא׃
|
|
31 | ויגל יהוה את־עיני
בלעם וירא את־מלאך
יהוה נצב בדרך
וחרבו שלפה בידו
ויקד וישתחו
לאפיו׃
|
|
32 | ויאמר אליו מלאך
יהוה על־מה הכית
את־אתנך זה שלוש
רגלים הנה אנכי
יצאתי לשטן כי־ירט
הדרך לנגדי׃
|
|
33 | ותראני האתון ותט
לפני זה שלש רגלים
אולי נטתה מפני כי
עתה גם־ אתכה
הרגתי ואותה
החייתי׃
|
|
34 | ויאמר בלעם
אל־מלאך יהוה
חטאתי כי לא ידעתי
כי אתה נצב לקראתי
בדרך ועתה אם־רע
בעיניך אשובה לי׃
|
|
35 | ויאמר מלאך יהוה
אל־בלעם לך
עם־האנשים ואפס
את־הדבר אשר־אדבר
אליך אתו תדבר
וילך בלעם עם־שרי
בלק׃
|
|
36 | וישמע בלק כי בא
בלעם ויצא לקראתו
אל־עיר מואב אשר
על־גבול ארנן אשר
בקצה הגבול׃
|
|
37 | ויאמר בלק אל־בלעם
הלא שלח שלחתי
אליך לקרא־לך למה
לא־הלכת אלי האמנם
לא אוכל כבדך׃
|
|
38 | ויאמר בלעם אל־בלק
הנה־באתי אליך עתה
היכל אוכל דבר
מאומה הדבר אשר
ישים אלהים בפי
אתו אדבר׃
|
|
39 | וילך בלעם עם־בלק
ויבאו קרית חצות׃
|
|
40 | ויזבח בלק בקר
וצאן וישלח לבלעם
ולשרים אשר אתו׃
|
|
41 | ויהי בבקר ויקח
בלק את־בלעם
ויעלהו במות בעל
וירא משם קצה העם׃
|
|