| Chapter 30 |
1 | ויאמר משה אל־בני
ישראל ככל אשר־צוה
יהוה את־משה׃
|
|
2 | וידבר משה אל־ראשי
המטות לבני ישראל
לאמר זה הדבר אשר
צוה יהוה׃
|
|
3 | איש כי־ידר נדר
ליהוה או־השבע
שבעה לאסר אסר
על־נפשו לא יחל
דברו ככל־היצא
מפיו יעשה׃
|
|
4 | ואשה כי־תדר נדר
ליהוה ואסרה אסר
בבית אביה בנעריה׃
|
|
5 | ושמע אביה את־נדרה
ואסרה אשר אסרה
על־נפשה והחריש לה
אביה וקמו
כל־נדריה וכל־אסר
אשר־אסרה על־נפשה
יקום׃
|
|
6 | ואם־הניא אביה אתה
ביום שמעו
כל־נדריה ואסריה
אשר־אסרה על־נפשה
לא יקום ויהוה
יסלח־לה כי־הניא
אביה אתה׃
|
|
7 | ואם־היו תהיה לאיש
ונדריה עליה או
מבטא שפתיה אשר
אסרה על־נפשה׃
|
|
8 | ושמע אישה ביום
שמעו והחריש לה
וקמו נדריה ואסרה
אשר־אסרה על־ נפשה
יקמו׃
|
|
9 | ואם ביום שמע אישה
יניא אותה והפר
את־נדרה אשר עליה
ואת מבטא שפתיה
אשר אסרה על־נפשה
ויהוה יסלח־לה׃
|
|
10 | ונדר אלמנה וגרושה
כל אשר־אסרה
על־נפשה יקום
עליה׃
|
|
11 | ואם־בית אישה נדרה
או־אסרה אסר
על־נפשה בשבעה׃
|
|
12 | ושמע אישה והחרש
לה לא הניא אתה
וקמו כל־נדריה
וכל־אסר אשר־ אסרה
על־נפשה יקום׃
|
|
13 | ואם־הפר יפר אתם
אישה ביום שמעו
כל־מוצא שפתיה
לנדריה ולאסר נפשה
לא יקום אישה הפרם
ויהוה יסלח־לה׃
|
|
14 | כל־נדר וכל־שבעת
אסר לענת נפש אישה
יקימנו ואישה
יפרנו׃
|
|
15 | ואם־החרש יחריש לה
אישה מיום אל־יום
והקים את־כל־נדריה
או את־ כל־אסריה
אשר עליה הקים אתם
כי־החרש לה ביום
שמעו׃
|
|
16 | ואם־הפר יפר אתם
אחרי שמעו ונשא
את־עונה׃
|
|
17 | אלה החקים אשר צוה
יהוה את־משה בין
איש לאשתו בין־אב
לבתו בנעריה בית
אביה׃
|
|