| Chapter 5 |
1 | ויקרא משה
אל־כל־ישראל ויאמר
אלהם שמע ישראל
את־החקים ואת־
המשפטים אשר אנכי
דבר באזניכם היום
ולמדתם אתם ושמרתם
לעשתם׃
|
|
2 | יהוה אלהינו כרת
עמנו ברית בחרב׃
|
|
3 | לא את־אבתינו כרת
יהוה את־הברית
הזאת כי אתנו
אנחנו אלה פה היום
כלנו חיים׃
|
|
4 | פנים בפנים דבר
יהוה עמכם בהר
מתוך האש׃
|
|
5 | אנכי עמד בין־יהוה
וביניכם בעת ההוא
להגיד לכם את־דבר
יהוה כי יראתם
מפני האש
ולא־עליתם בהר
לאמר׃
|
|
6 | אנכי יהוה אלהיך
אשר הוצאתיך מארץ
מצרים מבית עבדים׃
|
|
7 | לא יהיה־לך אלהים
אחרים על־פני׃
|
|
8 | לא־תעשה־לך פסל
כל־תמונה אשר
בשמים ממעל ואשר
בארץ מתחת ואשר
במים מתחת לארץ׃
|
|
9 | לא־תשתחוה להם ולא
תעבדם כי אנכי
יהוה אלהיך אל קנא
פקד עון אבות
על־בנים ועל־שלשים
ועל־רבעים לשנאי׃
|
|
10 | ועשה חסד לאלפים
לאהבי ולשמרי
מצותו׃
|
|
11 | לא תשא את־שם־יהוה
אלהיך לשוא כי לא
ינקה יהוה את
אשר־ישא את־ שמו
לשוא׃
|
|
12 | שמור את־יום השבת
לקדשו כאשר צוך
יהוה אלהיך׃
|
|
13 | ששת ימים תעבד
ועשית כל־מלאכתך׃
|
|
14 | ויום השביעי שבת
ליהוה אלהיך לא
תעשה כל־מלאכה אתה
ובנך־ובתך
ועבדך־ואמתך ושורך
וחמרך וכל־בהמתך
וגרך אשר בשעריך
למען ינוח עבדך
ואמתך כמוך׃
|
|
15 | וזכרת כי־עבד היית
בארץ מצרים ויצאך
יהוה אלהיך משם
ביד חזקה ובזרע
נטויה על־כן צוך
יהוה אלהיך לעשות
את־יום השבת׃
|
|
16 | כבד את־אביך
ואת־אמך כאשר צוך
יהוה אלהיך למען
יאריכן ימיך ולמען
ייטב לך על האדמה
אשר־יהוה אלהיך
נתן לך׃
|
|
17 | |
18 | |
19 | |
20 | |
21 | ולא תחמד אשת רעך
ולא תתאוה בית רעך
שדהו ועבדו ואמתו
שורו וחמרו וכל
אשר לרעך׃
|
|
22 | את־הדברים האלה
דבר יהוה
אל־כל־קהלכם בהר
מתוך האש הענן
והערפל קול גדול
ולא יסף ויכתבם
על־שני לחת אבנים
ויתנם אלי׃
|
|
23 | ויהי כשמעכם
את־הקול מתוך החשך
וההר בער באש
ותקרבון אלי כל־
ראשי שבטיכם
וזקניכם׃
|
|
24 | ותאמרו הן הראנו
יהוה אלהינו
את־כבדו ואת־גדלו
ואת־קלו שמענו
מתוך האש היום הזה
ראינו כי־ידבר
אלהים את־האדם
וחי׃
|
|
25 | ועתה למה נמות כי
תאכלנו האש הגדלה
הזאת אם־יספים
אנחנו לשמע את־קול
יהוה אלהינו עוד
ומתנו׃
|
|
26 | כי מי כל־בשר אשר
שמע קול אלהים
חיים מדבר
מתוך־האש כמנו
ויחי׃
|
|
27 | קרב אתה ושמע את
כל־אשר יאמר יהוה
אלהינו ואת תדבר
אלינו את כל־ אשר
ידבר יהוה אלהינו
אליך ושמענו
ועשינו׃
|
|
28 | וישמע יהוה את־קול
דבריכם בדברכם אלי
ויאמר יהוה אלי
שמעתי את־ קול
דברי העם הזה אשר
דברו אליך היטיבו
כל־אשר דברו׃
|
|
29 | מי־יתן והיה לבבם
זה להם ליראה אתי
ולשמר את־כל־מצותי
כל־הימים למען
ייטב להם ולבניהם
לעלם׃
|
|
30 | לך אמר להם שובו
לכם לאהליכם׃
|
|
31 | ואתה פה עמד עמדי
ואדברה אליך את
כל־המצוה והחקים
והמשפטים אשר
תלמדם ועשו בארץ
אשר אנכי נתן להם
לרשתה׃
|
|
32 | ושמרתם לעשות כאשר
צוה יהוה אלהיכם
אתכם לא תסרו ימין
ושמאל׃
|
|
33 | בכל־הדרך אשר צוה
יהוה אלהיכם אתכם
תלכו למען תחיון
וטוב לכם והארכתם
ימים בארץ אשר
תירשון׃
|
|