| Chapter 11 |
1 | ויפתח הגלעדי היה
גבור חיל והוא
בן־אשה זונה ויולד
גלעד את־ יפתח׃
|
|
2 | ותלד אשת־גלעד לו
בנים ויגדלו
בני־האשה ויגרשו
את־יפתח ויאמרו לו
לא־תנחל
בבית־אבינו כי
בן־אשה אחרת אתה׃
|
|
3 | ויברח יפתח מפני
אחיו וישב בארץ
טוב ויתלקטו
אל־יפתח אנשים
ריקים ויצאו עמו׃
|
|
4 | ויהי מימים וילחמו
בני־עמון
עם־ישראל׃
|
|
5 | ויהי כאשר־נלחמו
בני־עמון עם־ישראל
וילכו זקני גלעד
לקחת את־ יפתח
מארץ טוב׃
|
|
6 | ויאמרו ליפתח לכה
והייתה לנו לקצין
ונלחמה בבני עמון׃
|
|
7 | ויאמר יפתח לזקני
גלעד הלא אתם
שנאתם אותי
ותגרשוני מבית אבי
ומדוע באתם אלי
עתה כאשר צר לכם׃
|
|
8 | ויאמרו זקני גלעד
אל־יפתח לכן עתה
שבנו אליך והלכת
עמנו ונלחמת בבני
עמון והיית לנו
לראש לכל ישבי
גלעד׃
|
|
9 | ויאמר יפתח
אל־זקני גלעד
אם־משיבים אתם
אותי להלחם בבני
עמון ונתן יהוה
אותם לפני אנכי
אהיה לכם לראש׃
|
|
10 | ויאמרו זקני־גלעד
אל־יפתח יהוה יהיה
שמע בינותינו
אם־לא כדברך כן
נעשה׃
|
|
11 | וילך יפתח עם־זקני
גלעד וישימו העם
אותו עליהם לראש
ולקצין וידבר יפתח
את־כל־דבריו לפני
יהוה במצפה׃
|
|
12 | וישלח יפתח מלאכים
אל־מלך בני־עמון
לאמר מה־לי ולך
כי־באת אלי להלחם
בארצי׃
|
|
13 | ויאמר מלך
בני־עמון אל־מלאכי
יפתח כי־לקח ישראל
את־ארצי בעלותו
ממצרים מארנון
ועד־היבק
ועד־הירדן ועתה
השיבה אתהן בשלום׃
|
|
14 | ויוסף עוד יפתח
וישלח מלאכים
אל־מלך בני עמון׃
|
|
15 | ויאמר לו כה אמר
יפתח לא־לקח ישראל
את־ארץ מואב
ואת־ארץ בני עמון׃
|
|
16 | כי בעלותם ממצרים
וילך ישראל במדבר
עד־ים־סוף ויבא
קדשה׃
|
|
17 | וישלח ישראל
מלאכים אל־מלך
אדום לאמר
אעברה־נא בארצך
ולא שמע מלך אדום
וגם אל־מלך מואב
שלח ולא אבה וישב
ישראל בקדש׃
|
|
18 | וילך במדבר ויסב
את־ארץ אדום
ואת־ארץ מואב ויבא
ממזרח־שמש לארץ
מואב ויחנון בעבר
ארנון ולא־באו
בגבול מואב כי
ארנון גבול מואב׃
|
|
19 | וישלח ישראל
מלאכים אל־סיחון
מלך־האמרי מלך
חשבון ויאמר לו
ישראל נעברה־נא
בארצך עד־מקומי׃
|
|
20 | ולא־האמין סיחון
את־ישראל עבר
בגבלו ויאסף סיחון
את־כל־עמו ויחנו
ביהצה וילחם
עם־ישראל׃
|
|
21 | ויתן יהוה
אלהי־ישראל
את־סיחון
ואת־כל־עמו ביד
ישראל ויכום ויירש
ישראל את כל־ארץ
האמרי יושב הארץ
ההיא׃
|
|
22 | ויירשו את כל־גבול
האמרי מארנון
ועד־היבק
ומן־המדבר
ועד־הירדן׃
|
|
23 | ועתה יהוה אלהי
ישראל הוריש
את־האמרי מפני עמו
ישראל ואתה
תירשנו׃
|
|
24 | הלא את אשר יורישך
כמוש אלהיך אותו
תירש ואת כל־אשר
הוריש יהוה אלהינו
מפנינו אותו נירש׃
|
|
25 | ועתה הטוב טוב אתה
מבלק בן־צפור מלך
מואב הרוב רב
עם־ישראל אם־ נלחם
נלחם בם׃
|
|
26 | בשבת ישראל בחשבון
ובבנותיה ובערעור
ובבנותיה
ובכל־הערים אשר
על־ידי ארנון שלש
מאות שנה ומדוע
לא־הצלתם בעת
ההיא׃
|
|
27 | ואנכי לא־חטאתי לך
ואתה עשה אתי רעה
להלחם בי ישפט
יהוה השפט היום
בין בני ישראל
ובין בני עמון׃
|
|
28 | ולא שמע מלך בני
עמון אל־דברי יפתח
אשר שלח אליו׃
|
|
29 | ותהי על־יפתח רוח
יהוה ויעבר
את־הגלעד ואת־מנשה
ויעבר את־מצפה
גלעד וממצפה גלעד
עבר בני עמון׃
|
|
30 | וידר יפתח נדר
ליהוה ויאמר
אם־נתון תתן
את־בני עמון בידי׃
|
|
31 | והיה היוצא אשר
יצא מדלתי ביתי
לקראתי בשובי
בשלום מבני עמון
והיה ליהוה
והעליתהו עולה׃
|
|
32 | ויעבר יפתח אל־בני
עמון להלחם בם
ויתנם יהוה בידו׃
|
|
33 | ויכם מערוער
ועד־בואך מנית
עשרים עיר ועד אבל
כרמים מכה גדולה
מאד ויכנעו בני
עמון מפני בני
ישראל׃
|
|
34 | ויבא יפתח המצפה
אל־ביתו והנה בתו
יצאת לקראתו בתפים
ובמחלות ורק היא
יחידה אין־לו ממנו
בן או־בת׃
|
|
35 | ויהי כראותו אותה
ויקרע את־בגדיו
ויאמר אהה בתי
הכרע הכרעתני ואת
היית בעכרי ואנכי
פציתי־פי אל־יהוה
ולא אוכל לשוב׃
|
|
36 | ותאמר אליו אבי
פציתה את־פיך
אל־יהוה עשה לי
כאשר יצא מפיך
אחרי אשר עשה לך
יהוה נקמות מאיביך
מבני עמון׃
|
|
37 | ותאמר אל־אביה
יעשה לי הדבר הזה
הרפה ממני שנים
חדשים ואלכה
וירדתי על־ההרים
ואבכה על־בתולי
אנכי ורעיתי׃
|
|
38 | ויאמר לכי וישלח
אותה שני חדשים
ותלך היא ורעותיה
ותבך על־ בתוליה
על־ההרים׃
|
|
39 | ויהי מקץ שנים
חדשים ותשב
אל־אביה ויעש לה
את־נדרו אשר נדר
והיא לא־ידעה איש
ותהי־חק בישראל׃
|
|
40 | מימים ימימה תלכנה
בנות ישראל לתנות
לבת־יפתח הגלעדי
ארבעת ימים בשנה׃
|
|