| Chapter 3 |
1 | והנער שמואל משרת
את־יהוה לפני עלי
ודבר־יהוה היה יקר
בימים ההם אין
חזון נפרץ׃
|
|
2 | ויהי ביום ההוא
ועלי שכב במקמו
ועינו החלו כהות
לא יוכל לראות׃
|
|
3 | ונר אלהים טרם
יכבה ושמואל שכב
בהיכל יהוה אשר־שם
ארון אלהים׃
|
|
4 | ויקרא יהוה
אל־שמואל ויאמר
הנני׃
|
|
5 | וירץ אל־עלי ויאמר
הנני כי־קראת לי
ויאמר לא־קראתי
שוב שכב וילך
וישכב׃
|
|
6 | ויסף יהוה קרא עוד
שמואל ויקם שמואל
וילך אל־עלי ויאמר
הנני כי קראת לי
ויאמר לא־קראתי
בני שוב שכב׃
|
|
7 | ושמואל טרם ידע
את־יהוה וטרם יגלה
אליו דבר־יהוה׃
|
|
8 | ויסף יהוה
קרא־שמואל בשלשית
ויקם וילך אל־עלי
ויאמר הנני כי
קראת לי ויבן עלי
כי יהוה קרא לנער׃
|
|
9 | ויאמר עלי לשמואל
לך שכב והיה
אם־יקרא אליך
ואמרת דבר יהוה כי
שמע עבדך וילך
שמואל וישכב
במקומו׃
|
|
10 | ויבא יהוה ויתיצב
ויקרא כפעם־בפעם
שמואל שמואל ויאמר
שמואל דבר כי שמע
עבדך׃
|
|
11 | ויאמר יהוה
אל־שמואל הנה אנכי
עשה דבר בישראל
אשר כל־שמעו
תצלינה שתי אזניו׃
|
|
12 | ביום ההוא אקים
אל־עלי את כל־אשר
דברתי אל־ביתו החל
וכלה׃
|
|
13 | והגדתי לו כי־שפט
אני את־ביתו
עד־עולם בעון
אשר־ידע כי־מקללים
להם בניו ולא כהה
בם׃
|
|
14 | ולכן נשבעתי לבית
עלי אם־יתכפר עון
בית־עלי בזבח
ובמנחה עד־ עולם׃
|
|
15 | וישכב שמואל
עד־הבקר ויפתח
את־דלתות בית־יהוה
ושמואל ירא מהגיד
את־המראה אל־עלי׃
|
|
16 | ויקרא עלי
את־שמואל ויאמר
שמואל בני ויאמר
הנני׃
|
|
17 | ויאמר מה הדבר אשר
דבר אליך אל־נא
תכחד ממני כה
יעשה־לך אלהים וכה
יוסיף אם־תכחד
ממני דבר מכל־הדבר
אשר־דבר אליך׃
|
|
18 | ויגד־לו שמואל
את־כל־הדברים ולא
כחד ממנו ויאמר
יהוה הוא הטוב
בעינו יעשה׃
|
|
19 | ויגדל שמואל ויהוה
היה עמו ולא־הפיל
מכל־דבריו ארצה׃
|
|
20 | וידע כל־ישראל מדן
ועד־באר שבע כי
נאמן שמואל לנביא
ליהוה׃
|
|
21 | ויסף יהוה להראה
בשלה כי־נגלה יהוה
אל־שמואל בשלו
בדבר יהוה׃
|
|