| Chapter 9 |
1 | ויאמר דוד הכי
יש־עוד אשר נותר
לבית שאול ואעשה
עמו חסד בעבור
יהונתן׃
|
|
2 | ולבית שאול עבד
ושמו ציבא
ויקראו־לו אל־דוד
ויאמר המלך אליו
האתה ציבא ויאמר
עבדך׃
|
|
3 | ויאמר המלך האפס
עוד איש לבית שאול
ואעשה עמו חסד
אלהים ויאמר ציבא
אל־המלך עוד בן
ליהונתן נכה
רגלים׃
|
|
4 | ויאמר־לו המלך
איפה הוא ויאמר
ציבא אל־המלך
הנה־הוא בית מכיר
בן־ עמיאל בלו
דבר׃
|
|
5 | וישלח המלך דוד
ויקחהו מבית מכיר
בן־עמיאל מלו דבר׃
|
|
6 | ויבא מפיבשת
בן־יהונתן בן־שאול
אל־דוד ויפל
על־פניו וישתחו
ויאמר דוד מפיבשת
ויאמר הנה עבדך׃
|
|
7 | ויאמר לו דוד
אל־תירא כי עשה
אעשה עמך חסד
בעבור יהונתן אביך
והשבתי לך
את־כל־שדה שאול
אביך ואתה תאכל
לחם על־שלחני
תמיד׃
|
|
8 | וישתחו ויאמר מה
עבדך כי פנית
אל־הכלב המת אשר
כמוני׃
|
|
9 | ויקרא המלך
אל־ציבא נער שאול
ויאמר אליו כל אשר
היה לשאול ולכל־
ביתו נתתי
לבן־אדניך׃
|
|
10 | ועבדת לו את־האדמה
אתה ובניך ועבדיך
והבאת והיה
לבן־אדניך לחם
ואכלו ומפיבשת
בן־אדניך יאכל
תמיד לחם על־שלחני
ולציבא חמשה עשר
בנים ועשרים
עבדים׃
|
|
11 | ויאמר ציבא
אל־המלך ככל אשר
יצוה אדני המלך
את־עבדו כן יעשה
עבדך ומפיבשת אכל
על־שלחני כאחד
מבני המלך׃
|
|
12 | ולמפיבשת בן־קטן
ושמו מיכא וכל
מושב בית־ציבא
עבדים למפיבשת׃
|
|
13 | ומפיבשת ישב
בירושלם כי
על־שלחן המלך תמיד
הוא אכל והוא פסח
שתי רגליו׃
|
|