| Chapter 3 |
1 | ויתחתן שלמה
את־פרעה מלך מצרים
ויקח את־בת־פרעה
ויביאה אל־עיר דוד
עד כלתו לבנות
את־ביתו ואת־בית
יהוה ואת־חומת
ירושלם סביב׃
|
|
2 | רק העם מזבחים
בבמות כי לא־נבנה
בית לשם יהוה עד
הימים ההם׃
|
|
3 | ויאהב שלמה
את־יהוה ללכת
בחקות דוד אביו רק
בבמות הוא מזבח
ומקטיר׃
|
|
4 | וילך המלך גבענה
לזבח שם כי היא
הבמה הגדולה אלף
עלות יעלה שלמה על
המזבח ההוא׃
|
|
5 | בגבעון נראה יהוה
אל־שלמה בחלום
הלילה ויאמר אלהים
שאל מה אתן־ לך׃
|
|
6 | ויאמר שלמה אתה
עשית עם־עבדך דוד
אבי חסד גדול כאשר
הלך לפניך באמת
ובצדקה ובישרת לבב
עמך ותשמר־לו
את־החסד הגדול הזה
ותתן־לו בן ישב
על־כסאו כיום הזה׃
|
|
7 | ועתה יהוה אלהי
אתה המלכת את־עבדך
תחת דוד אבי ואנכי
נער קטן לא אדע
צאת ובא׃
|
|
8 | ועבדך בתוך עמך
אשר בחרת עם־רב
אשר לא־ימנה ולא
יספר מרב׃
|
|
9 | ונתת לעבדך לב שמע
לשפט את־עמך להבין
בין־טוב לרע כי מי
יוכל לשפט את־עמך
הכבד הזה׃
|
|
10 | וייטב הדבר בעיני
אדני כי שאל שלמה
את־הדבר הזה׃
|
|
11 | ויאמר אלהים אליו
יען אשר שאלת
את־הדבר הזה
ולא־שאלת לך ימים
רבים ולא־שאלת לך
עשר ולא שאלת נפש
איביך ושאלת לך
הבין לשמע משפט׃
|
|
12 | הנה עשיתי כדבריך
הנה נתתי לך לב
חכם ונבון אשר
כמוך לא־היה לפניך
ואחריך לא־יקום
כמוך׃
|
|
13 | וגם אשר לא־שאלת
נתתי לך גם־עשר
גם־כבוד אשר
לא־היה כמוך איש
במלכים כל־ימיך׃
|
|
14 | ואם תלך בדרכי
לשמר חקי ומצותי
כאשר הלך דויד
אביך והארכתי את־
ימיך׃
|
|
15 | ויקץ שלמה והנה
חלום ויבוא ירושלם
ויעמד לפני ארון
ברית־אדני ויעל
עלות ויעש שלמים
ויעש משתה
לכל־עבדיו׃
|
|
16 | אז תבאנה שתים
נשים זנות אל־המלך
ותעמדנה לפניו׃
|
|
17 | ותאמר האשה האחת
בי אדני אני והאשה
הזאת ישבת בבית
אחד ואלד עמה
בבית׃
|
|
18 | ויהי ביום השלישי
ללדתי ותלד
גם־האשה הזאת
ואנחנו יחדו
אין־זר אתנו בבית
זולתי שתים־אנחנו
בבית׃
|
|
19 | וימת בן־האשה הזאת
לילה אשר שכבה
עליו׃
|
|
20 | ותקם בתוך הלילה
ותקח את־בני מאצלי
ואמתך ישנה
ותשכיבהו בחיקה
ואת־בנה המת
השכיבה בחיקי׃
|
|
21 | ואקם בבקר להיניק
את־בני והנה־מת
ואתבונן אליו בבקר
והנה לא־ היה בני
אשר ילדתי׃
|
|
22 | ותאמר האשה האחרת
לא כי בני החי
ובנך המת וזאת
אמרת לא כי בנך
המת ובני החי
ותדברנה לפני
המלך׃
|
|
23 | ויאמר המלך זאת
אמרת זה־בני החי
ובנך המת וזאת
אמרת לא כי בנך
המת ובני החי׃
|
|
24 | ויאמר המלך קחו
לי־חרב ויבאו החרב
לפני המלך׃
|
|
25 | ויאמר המלך גזרו
את־הילד החי לשנים
ותנו את־החצי לאחת
ואת־החצי לאחת׃
|
|
26 | ותאמר האשה
אשר־בנה החי
אל־המלך כי־נכמרו
רחמיה על־בנה
ותאמר בי אדני
תנו־לה את־הילוד
החי והמת
אל־תמיתהו וזאת
אמרת גם־לי גם־ לך
לא יהיה גזרו׃
|
|
27 | ויען המלך ויאמר
תנו־לה את־הילוד
החי והמת לא
תמיתהו היא אמו׃
|
|
28 | וישמעו כל־ישראל
את־המשפט אשר שפט
המלך ויראו מפני
המלך כי ראו
כי־חכמת אלהים
בקרבו לעשות משפט׃
|
|