| Chapter 20 |
1 | ובן־הדד מלך־ארם
קבץ את־כל־חילו
ושלשים ושנים מלך
אתו וסוס ורכב
ויעל ויצר
על־שמרון וילחם
בה׃
|
|
2 | וישלח מלאכים
אל־אחאב מלך־ישראל
העירה׃
|
|
3 | ויאמר לו כה אמר
בן־הדד כספך וזהבך
לי־הוא ונשיך
ובניך הטובים
לי־הם׃
|
|
4 | ויען מלך־ישראל
ויאמר כדברך אדני
המלך לך אני
וכל־אשר־לי׃
|
|
5 | וישבו המלאכים
ויאמרו כה־אמר
בן־הדד לאמר
כי־שלחתי אליך
לאמר כספך וזהבך
ונשיך ובניך לי
תתן׃
|
|
6 | כי אם־כעת מחר
אשלח את־עבדי אליך
וחפשו את־ביתך ואת
בתי עבדיך והיה
כל־מחמד עיניך
ישימו בידם ולקחו׃
|
|
7 | ויקרא מלך־ישראל
לכל־זקני הארץ
ויאמר דעו־נא וראו
כי רעה זה מבקש
כי־שלח אלי לנשי
ולבני ולכספי
ולזהבי ולא מנעתי
ממנו׃
|
|
8 | ויאמרו אליו
כל־הזקנים וכל־העם
אל־תשמע ולוא
תאבה׃
|
|
9 | ויאמר למלאכי
בן־הדד אמרו לאדני
המלך כל אשר־שלחת
אל־עבדך בראשנה
אעשה והדבר הזה לא
אוכל לעשות וילכו
המלאכים וישבהו
דבר׃
|
|
10 | וישלח אליו בן־הדד
ויאמר כה־יעשון לי
אלהים וכה יוספו
אם־ישפק עפר שמרון
לשעלים לכל־העם
אשר ברגלי׃
|
|
11 | ויען מלך־ישראל
ויאמר דברו
אל־יתהלל חגר
כמפתח׃
|
|
12 | ויהי כשמע את־הדבר
הזה והוא שתה הוא
והמלכים בסכות
ויאמר אל־ עבדיו
שימו וישימו
על־העיר׃
|
|
13 | והנה נביא אחד נגש
אל־אחאב מלך־ישראל
ויאמר כה אמר יהוה
הראית את כל־ההמון
הגדול הזה הנני
נתנו בידך היום
וידעת כי־אני
יהוה׃
|
|
14 | ויאמר אחאב במי
ויאמר כה־אמר יהוה
בנערי שרי המדינות
ויאמר מי־ יאסר
המלחמה ויאמר אתה׃
|
|
15 | ויפקד את־נערי שרי
המדינות ויהיו
מאתים שנים ושלשים
ואחריהם פקד
את־כל־העם כל־בני
ישראל שבעת אלפים׃
|
|
16 | ויצאו בצהרים
ובן־הדד שתה שכור
בסכות הוא והמלכים
שלשים־ושנים מלך
עזר אתו׃
|
|
17 | ויצאו נערי שרי
המדינות בראשנה
וישלח בן־הדד
ויגידו לו לאמר
אנשים יצאו
משמרון׃
|
|
18 | ויאמר אם־לשלום
יצאו תפשום חיים
ואם למלחמה יצאו
חיים תפשום׃
|
|
19 | ואלה יצאו מן־העיר
נערי שרי המדינות
והחיל אשר אחריהם׃
|
|
20 | ויכו איש אישו
וינסו ארם וירדפם
ישראל וימלט
בן־הדד מלך ארם
על־ סוס ופרשים׃
|
|
21 | ויצא מלך ישראל
ויך את־הסוס
ואת־הרכב והכה
בארם מכה גדולה׃
|
|
22 | ויגש הנביא אל־מלך
ישראל ויאמר לו לך
התחזק ודע וראה את
אשר־ תעשה כי
לתשובת השנה מלך
ארם עלה עליך׃
|
|
23 | ועבדי מלך־ארם
אמרו אליו אלהי
הרים אלהיהם על־כן
חזקו ממנו ואולם
נלחם אתם במישור
אם־לא נחזק מהם׃
|
|
24 | ואת־הדבר הזה עשה
הסר המלכים איש
ממקמו ושים פחות
תחתיהם׃
|
|
25 | ואתה תמנה־לך חיל
כחיל הנפל מאותך
וסוס כסוס ורכב
כרכב ונלחמה אותם
במישור אם־לא נחזק
מהם וישמע לקלם
ויעש כן׃
|
|
26 | ויהי לתשובת השנה
ויפקד בן־הדד
את־ארם ויעל אפקה
למלחמה עם־ ישראל׃
|
|
27 | ובני ישראל התפקדו
וכלכלו וילכו
לקראתם ויחנו
בני־ישראל נגדם
כשני חשפי עזים
וארם מלאו
את־הארץ׃
|
|
28 | ויגש איש האלהים
ויאמר אל־מלך
ישראל ויאמר
כה־אמר יהוה יען
אשר אמרו ארם אלהי
הרים יהוה
ולא־אלהי עמקים
הוא ונתתי
את־כל־ההמון הגדול
הזה בידך וידעתם
כי־אני יהוה׃
|
|
29 | ויחנו אלה נכח אלה
שבעת ימים ויהי
ביום השביעי ותקרב
המלחמה ויכו
בני־ישראל את־ארם
מאה־אלף רגלי ביום
אחד׃
|
|
30 | וינסו הנותרים
אפקה אל־העיר ותפל
החומה על־עשרים
ושבעה אלף איש
הנותרים ובן־הדד
נס ויבא אל־העיר
חדר בחדר׃
|
|
31 | ויאמרו אליו עבדיו
הנה־נא שמענו כי
מלכי בית ישראל
כי־מלכי חסד הם
נשימה נא שקים
במתנינו וחבלים
בראשנו ונצא
אל־מלך ישראל אולי
יחיה את־נפשך׃
|
|
32 | ויחגרו שקים
במתניהם וחבלים
בראשיהם ויבאו
אל־מלך ישראל
ויאמרו עבדך
בן־הדד אמר תחי־נא
נפשי ויאמר העודנו
חי אחי הוא׃
|
|
33 | והאנשים ינחשו
וימהרו ויחלטו
הממנו ויאמרו אחיך
בן־הדד ויאמר באו
קחהו ויצא אליו
בן־הדד ויעלהו
על־המרכבה׃
|
|
34 | ויאמר אליו הערים
אשר־לקח־אבי מאת
אביך אשיב וחוצות
תשים לך בדמשק
כאשר־שם אבי
בשמרון ואני בברית
אשלחך ויכרת־לו
ברית וישלחהו׃
|
|
35 | ואיש אחד מבני
הנביאים אמר
אל־רעהו בדבר יהוה
הכיני נא וימאן
האיש להכתו׃
|
|
36 | ויאמר לו יען אשר
לא־שמעת בקול יהוה
הנך הולך מאתי
והכך האריה וילך
מאצלו וימצאהו
האריה ויכהו׃
|
|
37 | וימצא איש אחר
ויאמר הכיני נא
ויכהו האיש הכה
ופצע׃
|
|
38 | וילך הנביא ויעמד
למלך על־הדרך
ויתחפש באפר
על־עיניו׃
|
|
39 | ויהי המלך עבר
והוא צעק אל־המלך
ויאמר עבדך יצא
בקרב־המלחמה
והנה־איש סר ויבא
אלי איש ויאמר שמר
את־האיש הזה
אם־הפקד יפקד
והיתה נפשך תחת
נפשו או ככר־כסף
תשקול׃
|
|
40 | ויהי עבדך עשה הנה
והנה והוא איננו
ויאמר אליו
מלך־ישראל כן
משפטך אתה חרצת׃
|
|
41 | וימהר ויסר
את־האפר מעל עיניו
ויכר אתו מלך
ישראל כי מהנבאים
הוא׃
|
|
42 | ויאמר אליו כה אמר
יהוה יען שלחת
את־איש־חרמי מיד
והיתה נפשך תחת
נפשו ועמך תחת
עמו׃
|
|
43 | וילך מלך־ישראל
על־ביתו סר וזעף
ויבא שמרונה׃
|
|