| Chapter 5 |
1 | ונעמן שר־צבא
מלך־ארם היה איש
גדול לפני אדניו
ונשא פנים כי־בו
נתן־יהוה תשועה
לארם והאיש היה
גבור חיל מצרע׃
|
|
2 | וארם יצאו גדודים
וישבו מארץ ישראל
נערה קטנה ותהי
לפני אשת נעמן׃
|
|
3 | ותאמר אל־גברתה
אחלי אדני לפני
הנביא אשר בשמרון
אז יאסף אתו
מצרעתו׃
|
|
4 | ויבא ויגד לאדניו
לאמר כזאת וכזאת
דברה הנערה אשר
מארץ ישראל׃
|
|
5 | ויאמר מלך־ארם
לך־בא ואשלחה ספר
אל־מלך ישראל וילך
ויקח בידו עשר
ככרי־כסף וששת
אלפים זהב ועשר
חליפות בגדים׃
|
|
6 | ויבא הספר אל־מלך
ישראל לאמר ועתה
כבוא הספר הזה
אליך הנה שלחתי
אליך את־נעמן עבדי
ואספתו מצרעתו׃
|
|
7 | ויהי כקרא
מלך־ישראל את־הספר
ויקרע בגדיו ויאמר
האלהים אני להמית
ולהחיות כי־זה שלח
אלי לאסף איש
מצרעתו כי
אך־דעו־נא וראו
כי־מתאנה הוא לי׃
|
|
8 | ויהי כשמע אלישע
איש־האלהים כי־קרע
מלך־ישראל
את־בגדיו וישלח
אל־ המלך לאמר למה
קרעת בגדיך יבא־נא
אלי וידע כי יש
נביא בישראל׃
|
|
9 | ויבא נעמן בסוסו
וברכבו ויעמד
פתח־הבית לאלישע׃
|
|
10 | וישלח אליו אלישע
מלאך לאמר הלוך
ורחצת שבע־פעמים
בירדן וישב בשרך
לך וטהר׃
|
|
11 | ויקצף נעמן וילך
ויאמר הנה אמרתי
אלי יצא יצוא ועמד
וקרא בשם־ יהוה
אלהיו והניף ידו
אל־המקום ואסף
המצרע׃
|
|
12 | הלא טוב אבנה
ופרפר נהרות דמשק
מכל מימי ישראל
הלא־ארחץ בהם
וטהרתי ויפן וילך
בחמה׃
|
|
13 | ויגשו עבדיו
וידברו אליו
ויאמרו אבי דבר
גדול הנביא דבר
אליך הלוא תעשה
ואף כי־אמר אליך
רחץ וטהר׃
|
|
14 | וירד ויטבל בירדן
שבע פעמים כדבר
איש האלהים וישב
בשרו כבשר נער קטן
ויטהר׃
|
|
15 | וישב אל־איש
האלהים הוא
וכל־מחנהו ויבא
ויעמד לפניו ויאמר
הנה־ נא ידעתי כי
אין אלהים
בכל־הארץ כי
אם־בישראל ועתה
קח־נא ברכה מאת
עבדך׃
|
|
16 | ויאמר חי־יהוה
אשר־עמדתי לפניו
אם־אקח ויפצר־בו
לקחת וימאן׃
|
|
17 | ויאמר נעמן ולא
יתן־נא לעבדך משא
צמד־פרדים אדמה כי
לוא־יעשה עוד עבדך
עלה וזבח לאלהים
אחרים כי
אם־ליהוה׃
|
|
18 | לדבר הזה יסלח
יהוה לעבדך בבוא
אדני בית־רמון
להשתחות שמה והוא
נשען על־ידי
והשתחויתי בית רמן
בהשתחויתי בית רמן
יסלח־נא יהוה
לעבדך בדבר הזה׃
|
|
19 | ויאמר לו לך לשלום
וילך מאתו
כברת־ארץ׃
|
|
20 | ויאמר גיחזי נער
אלישע איש־האלהים
הנה חשך אדני
את־נעמן הארמי הזה
מקחת מידו את
אשר־הביא חי־יהוה
כי־אם־רצתי אחריו
ולקחתי מאתו
מאומה׃
|
|
21 | וירדף גיחזי אחרי
נעמן ויראה נעמן
רץ אחריו ויפל מעל
המרכבה לקראתו
ויאמר השלום׃
|
|
22 | ויאמר שלום אדני
שלחני לאמר הנה
עתה זה באו אלי
שני־נערים מהר
אפרים מבני
הנביאים תנה־נא
להם ככר־כסף ושתי
חלפות בגדים׃
|
|
23 | ויאמר נעמן הואל
קח ככרים ויפרץ־בו
ויצר ככרים כסף
בשני חרטים ושתי
חלפות בגדים ויתן
אל־שני נעריו
וישאו לפניו׃
|
|
24 | ויבא אל־העפל ויקח
מידם ויפקד בבית
וישלח את־האנשים
וילכו׃
|
|
25 | והוא־בא ויעמד
אל־אדניו ויאמר
אליו אלישע מאן
גחזי ויאמר לא־
הלך עבדך אנה
ואנה׃
|
|
26 | ויאמר אליו לא־לבי
הלך כאשר הפך־איש
מעל מרכבתו לקראתך
העת לקחת את־הכסף
ולקחת בגדים
וזיתים וכרמים
וצאן ובקר ועבדים
ושפחות׃
|
|
27 | וצרעת נעמן
תדבק־בך ובזרעך
לעולם ויצא מלפניו
מצרע כשלג׃
|
|