| Chapter 15 |
1 | ויעש־לו בתים בעיר
דויד ויכן מקום
לארון האלהים
ויט־לו אהל׃
|
|
2 | אז אמר דויד לא
לשאת את־ארון
האלהים כי
אם־הלוים כי־בם
בחר יהוה לשאת
את־ארון יהוה
ולשרתו עד־עולם׃
|
|
3 | ויקהל דויד
את־כל־ישראל
אל־ירושלם להעלות
את־ארון יהוה
אל־מקומו אשר־הכין
לו׃
|
|
4 | ויאסף דויד את־בני
אהרן ואת־הלוים׃
|
|
5 | לבני קהת אוריאל
השר ואחיו מאה
ועשרים׃
|
|
6 | לבני מררי עשיה
השר ואחיו מאתים
ועשרים׃
|
|
7 | לבני גרשום יואל
השר ואחיו מאה
ושלשים׃
|
|
8 | לבני אליצפן שמעיה
השר ואחיו מאתים׃
|
|
9 | לבני חברון אליאל
השר ואחיו שמונים׃
|
|
10 | לבני עזיאל עמינדב
השר ואחיו מאה
ושנים עשר׃
|
|
11 | ויקרא דויד לצדוק
ולאביתר הכהנים
וללוים לאוריאל
עשיה ויואל שמעיה
ואליאל ועמינדב׃
|
|
12 | ויאמר להם אתם
ראשי האבות ללוים
התקדשו אתם ואחיכם
והעליתם את ארון
יהוה אלהי ישראל
אל־הכינותי לו׃
|
|
13 | כי למבראשונה לא
אתם פרץ יהוה
אלהינו בנו כי־לא
דרשנהו כמשפט׃
|
|
14 | ויתקדשו הכהנים
והלוים להעלות
את־ארון יהוה אלהי
ישראל׃
|
|
15 | וישאו בני־הלוים
את ארון האלהים
כאשר צוה משה כדבר
יהוה בכתפם במטות
עליהם׃
|
|
16 | ויאמר דויד לשרי
הלוים להעמיד
את־אחיהם המשררים
בכלי־שיר נבלים
וכנרות ומצלתים
משמיעים
להרים־בקול לשמחה׃
|
|
17 | ויעמידו הלוים את
הימן בן־יואל
ומן־אחיו אסף
בן־ברכיהו ומן־בני
מררי אחיהם איתן
בן־קושיהו׃
|
|
18 | ועמהם אחיהם
המשנים זכריהו בן
ויעזיאל ושמירמות
ויחיאל ועני אליאב
ובניהו ומעשיהו
ומתתיהו ואליפלהו
ומקניהו ועבד אדם
ויעיאל השערים׃
|
|
19 | והמשררים הימן אסף
ואיתן במצלתים
נחשת להשמיע׃
|
|
20 | וזכריה ועזיאל
ושמירמות ויחיאל
ועני ואליאב
ומעשיהו ובניהו
בנבלים על־עלמות׃
|
|
21 | ומתתיהו ואליפלהו
ומקניהו ועבד אדם
ויעיאל ועזזיהו
בכנרות על־
השמינית לנצח׃
|
|
22 | וכנניהו שר־הלוים
במשא יסר במשא כי
מבין הוא׃
|
|
23 | וברכיה ואלקנה
שערים לארון׃
|
|
24 | ושבניהו ויושפט
ונתנאל ועמשי
וזכריהו ובניהו
ואליעזר הכהנים
מחצצרים בחצצרות
לפני ארון האלהים
ועבד אדם ויחיה
שערים לארון׃
|
|
25 | ויהי דויד וזקני
ישראל ושרי האלפים
ההלכים להעלות
את־ארון ברית־
יהוה מן־בית
עבד־אדם בשמחה׃
|
|
26 | ויהי בעזר האלהים
את־הלוים נשאי
ארון ברית־יהוה
ויזבחו שבעה־ פרים
ושבעה אילים׃
|
|
27 | ודויד מכרבל במעיל
בוץ וכל־הלוים
הנשאים את־הארון
והמשררים וכנניה
השר המשא המשררים
ועל־דויד אפוד בד׃
|
|
28 | וכל־ישראל מעלים
את־ארון ברית־יהוה
בתרועה ובקול שופר
ובחצצרות ובמצלתים
משמעים בנבלים
וכנרות׃
|
|
29 | ויהי ארון ברית
יהוה בא עד־עיר
דויד ומיכל
בת־שאול נשקפה בעד
החלון ותרא
את־המלך דויד מרקד
ומשחק ותבז לו
בלבה׃
|
|