| Chapter 6 |
1 | אז אמר שלמה יהוה
אמר לשכון בערפל׃
|
|
2 | ואני בניתי
בית־זבל לך ומכון
לשבתך עולמים׃
|
|
3 | ויסב המלך את־פניו
ויברך את כל־קהל
ישראל וכל־קהל
ישראל עומד׃
|
|
4 | ויאמר ברוך יהוה
אלהי ישראל אשר
דבר בפיו את דויד
אבי ובידיו מלא
לאמר׃
|
|
5 | מן־היום אשר
הוצאתי את־עמי
מארץ מצרים
לא־בחרתי בעיר מכל
שבטי ישראל לבנות
בית להיות שמי שם
ולא־בחרתי באיש
להיות נגיד על־עמי
ישראל׃
|
|
6 | ואבחר בירושלם
להיות שמי שם
ואבחר בדויד להיות
על־עמי ישראל׃
|
|
7 | ויהי עם־לבב דויד
אבי לבנות בית לשם
יהוה אלהי ישראל׃
|
|
8 | ויאמר יהוה
אל־דויד אבי יען
אשר היה עם־לבבך
לבנות בית לשמי
הטיבות כי היה
עם־לבבך׃
|
|
9 | רק אתה לא תבנה
הבית כי בנך היוצא
מחלציך הוא־יבנה
הבית לשמי׃
|
|
10 | ויקם יהוה את־דברו
אשר דבר ואקום תחת
דויד אבי ואשב
על־כסא ישראל כאשר
דבר יהוה ואבנה
הבית לשם יהוה
אלהי ישראל׃
|
|
11 | ואשים שם את־הארון
אשר־שם ברית יהוה
אשר כרת עם־בני
ישראל׃
|
|
12 | ויעמד לפני מזבח
יהוה נגד כל־קהל
ישראל ויפרש כפיו׃
|
|
13 | כי־עשה שלמה כיור
נחשת ויתנהו בתוך
העזרה חמש אמות
ארכו וחמש אמות
רחבו ואמות שלוש
קומתו ויעמד עליו
ויברך על־ברכיו
נגד כל־קהל ישראל
ויפרש כפיו
השמימה׃
|
|
14 | ויאמר יהוה אלהי
ישראל אין־כמוך
אלהים בשמים ובארץ
שמר הברית והחסד
לעבדיך ההלכים
לפניך בכל־לבם׃
|
|
15 | אשר שמרת לעבדך
דויד אבי את
אשר־דברת לו ותדבר
בפיך ובידך מלאת
כיום הזה׃
|
|
16 | ועתה יהוה אלהי
ישראל שמר לעבדך
דויד אבי את אשר
דברת לו לאמר
לא־יכרת לך איש
מלפני יושב על־כסא
ישראל רק אם־ישמרו
בניך את־דרכם ללכת
בתורתי כאשר הלכת
לפני׃
|
|
17 | ועתה יהוה אלהי
ישראל יאמן דברך
אשר דברת לעבדך
לדויד׃
|
|
18 | כי האמנם ישב
אלהים את־האדם
על־הארץ הנה שמים
ושמי השמים לא
יכלכלוך אף
כי־הבית הזה אשר
בניתי׃
|
|
19 | ופנית אל־תפלת
עבדך ואל־תחנתו
יהוה אלהי לשמע
אל־הרנה ואל־
התפלה אשר עבדך
מתפלל לפניך׃
|
|
20 | להיות עיניך פתחות
אל־הבית הזה יומם
ולילה אל־המקום
אשר אמרת לשום שמך
שם לשמוע אל־התפלה
אשר יתפלל עבדך
אל־המקום הזה׃
|
|
21 | ושמעת אל־תחנוני
עבדך ועמך ישראל
אשר יתפללו
אל־המקום הזה ואתה
תשמע ממקום שבתך
מן־השמים ושמעת
וסלחת׃
|
|
22 | אם־יחטא איש לרעהו
ונשא־בו אלה
להאלתו ובא אלה
לפני מזבחך בבית
הזה׃
|
|
23 | ואתה תשמע
מן־השמים ועשית
ושפטת את־עבדיך
להשיב לרשע לתת
דרכו בראשו
ולהצדיק צדיק לתת
לו כצדקתו׃
|
|
24 | ואם־ינגף עמך
ישראל לפני אויב
כי יחטאו־לך ושבו
והודו את־שמך
והתפללו והתחננו
לפניך בבית הזה׃
|
|
25 | ואתה תשמע
מן־השמים וסלחת
לחטאת עמך ישראל
והשיבותם אל־האדמה
אשר־נתתה להם
ולאבתיהם׃
|
|
26 | בהעצר השמים
ולא־יהיה מטר כי
יחטאו־לך והתפללו
אל־המקום הזה
והודו את־שמך
מחטאתם ישובון כי
תענם׃
|
|
27 | ואתה תשמע השמים
וסלחת לחטאת עבדיך
ועמך ישראל כי
תורם אל־הדרך
הטובה אשר ילכו־בה
ונתתה מטר על־ארצך
אשר־נתתה לעמך
לנחלה׃
|
|
28 | רעב כי־יהיה בארץ
דבר כי־יהיה שדפון
וירקון ארבה וחסיל
כי יהיה כי יצר־לו
אויביו בארץ שעריו
כל־נגע וכל־מחלה׃
|
|
29 | כל־תפלה כל־תחנה
אשר יהיה לכל־האדם
ולכל עמך ישראל
אשר ידעו איש נגעו
ומכאבו ופרש כפיו
אל־הבית הזה׃
|
|
30 | ואתה תשמע
מן־השמים מכון
שבתך וסלחת ונתתה
לאיש ככל־דרכיו
אשר תדע את־לבבו
כי אתה לבדך ידעת
את־לבב בני האדם׃
|
|
31 | למען ייראוך ללכת
בדרכיך כל־הימים
אשר־הם חיים
על־פני האדמה אשר
נתתה לאבתינו׃
|
|
32 | וגם אל־הנכרי אשר
לא מעמך ישראל הוא
ובא מארץ רחוקה
למען שמך הגדול
וידך החזקה וזרועך
הנטויה ובאו
והתפללו אל־הבית
הזה׃
|
|
33 | ואתה תשמע
מן־השמים ממכון
שבתך ועשית ככל
אשר־יקרא אליך
הנכרי למען ידעו
כל־עמי הארץ
את־שמך וליראה אתך
כעמך ישראל ולדעת
כי־שמך נקרא
על־הבית הזה אשר
בניתי׃
|
|
34 | כי־יצא עמך למלחמה
על־אויביו בדרך
אשר תשלחם והתפללו
אליך דרך העיר
הזאת אשר בחרת בה
והבית אשר־בניתי
לשמך׃
|
|
35 | ושמעת מן־השמים
את־תפלתם
ואת־תחנתם ועשית
משפטם׃
|
|
36 | כי יחטאו־לך כי
אין אדם אשר
לא־יחטא ואנפת בם
ונתתם לפני אויב
ושבום שוביהם
אל־ארץ רחוקה או
קרובה׃
|
|
37 | והשיבו אל־לבבם
בארץ אשר נשבו־שם
ושבו והתחננו אליך
בארץ שבים לאמר
חטאנו העוינו
ורשענו׃
|
|
38 | ושבו אליך בכל־לבם
ובכל־נפשם בארץ
שבים אשר־שבו אתם
והתפללו דרך ארצם
אשר נתתה לאבותם
והעיר אשר בחרת
ולבית אשר־בניתי
לשמך׃
|
|
39 | ושמעת מן־השמים
ממכון שבתך
את־תפלתם
ואת־תחנתיהם ועשית
משפטם וסלחת לעמך
אשר חטאו־לך׃
|
|
40 | עתה אלהי יהיו־נא
עיניך פתחות
ואזניך קשבות
לתפלת המקום הזה׃
|
|
41 | ועתה קומה יהוה
אלהים לנוחך אתה
וארון עזך כהניך
יהוה אלהים ילבשו
תשועה וחסידיך
ישמחו בטוב׃
|
|
42 | יהוה אלהים אל־תשב
פני משיחיך זכרה
לחסדי דויד עבדך׃
|
|