| Chapter 11 |
1 | |
2 | הרב דברים לא יענה
ואם־איש שפתים
יצדק׃
|
|
3 | בדיך מתים יחרישו
ותלעג ואין מכלם׃
|
|
4 | ותאמר זך לקחי ובר
הייתי בעיניך׃
|
|
5 | ואולם מי־יתן אלוה
דבר ויפתח שפתיו
עמך׃
|
|
6 | ויגד־לך תעלמות
חכמה כי־כפלים
לתושיה ודע כי־ישה
לך אלוה מעונך׃
|
|
7 | החקר אלוה תמצא אם
עד־תכלית שדי
תמצא׃
|
|
8 | גבהי שמים מה־תפעל
עמקה משאול
מה־תדע׃
|
|
9 | ארכה מארץ מדה
ורחבה מני־ים׃
|
|
10 | אם־יחלף ויסגיר
ויקהיל ומי
ישיבנו׃
|
|
11 | כי־הוא ידע
מתי־שוא וירא־און
ולא יתבונן׃
|
|
12 | ואיש נבוב ילבב
ועיר פרא אדם
יולד׃
|
|
13 | אם־אתה הכינות לבך
ופרשת אליו כפך׃
|
|
14 | אם־און בידך
הרחיקהו ואל־תשכן
באהליך עולה׃
|
|
15 | כי־אז תשא פניך
ממום והיית מצק
ולא תירא׃
|
|
16 | כי־אתה עמל תשכח
כמים עברו תזכר׃
|
|
17 | ומצהרים יקום חלד
תעפה כבקר תהיה׃
|
|
18 | ובטחת כי־יש תקוה
וחפרת לבטח תשכב׃
|
|
19 | ורבצת ואין מחריד
וחלו פניך רבים׃
|
|
20 | ועיני רשעים
תכלינה ומנוס אבד
מנהם ותקותם
מפח־נפש׃
|
|