| Chapter 20 |
1 | |
2 | לכן שעפי ישיבוני
ובעבור חושי בי׃
|
|
3 | מוסר כלמתי אשמע
ורוח מבינתי
יענני׃
|
|
4 | הזאת ידעת מני־עד
מני שים אדם
עלי־ארץ׃
|
|
5 | כי רננת רשעים
מקרוב ושמחת חנף
עדי־רגע׃
|
|
6 | אם־יעלה לשמים
שיאו וראשו לעב
יגיע׃
|
|
7 | כגללו לנצח יאבד
ראיו יאמרו איו׃
|
|
8 | כחלום יעוף ולא
ימצאוהו וידד
כחזיון לילה׃
|
|
9 | עין שזפתו ולא
תוסיף ולא־עוד
תשורנו מקומו׃
|
|
10 | בניו ירצו דלים
וידיו תשבנה אונו׃
|
|
11 | עצמותיו מלאו
עלומו ועמו על־עפר
תשכב׃
|
|
12 | אם־תמתיק בפיו רעה
יכחידנה תחת
לשונו׃
|
|
13 | יחמל עליה ולא
יעזבנה וימנענה
בתוך חכו׃
|
|
14 | לחמו במעיו נהפך
מרורת פתנים
בקרבו׃
|
|
15 | חיל בלע ויקאנו
מבטנו יורשנו אל׃
|
|
16 | ראש־פתנים יינק
תהרגהו לשון אפעה׃
|
|
17 | אל־ירא בפלגות
נהרי נחלי דבש
וחמאה׃
|
|
18 | משיב יגע ולא יבלע
כחיל תמורתו ולא
יעלס׃
|
|
19 | כי־רצץ עזב דלים
בית גזל ולא
יבנהו׃
|
|
20 | כי לא־ידע שלו
בבטנו בחמודו לא
ימלט׃
|
|
21 | אין־שריד לאכלו
על־כן לא־יחיל
טובו׃
|
|
22 | במלאות שפקו יצר
לו כל־יד עמל
תבואנו׃
|
|
23 | יהי למלא בטנו
ישלח־בו חרון אפו
וימטר עלימו
בלחומו׃
|
|
24 | יברח מנשק ברזל
תחלפהו קשת נחושה׃
|
|
25 | שלף ויצא מגוה
וברק ממררתו יהלך
עליו אמים׃
|
|
26 | כל־חשך טמון
לצפוניו תאכלהו אש
לא־נפח ירע שריד
באהלו׃
|
|
27 | יגלו שמים עונו
וארץ מתקוממה לו׃
|
|
28 | יגל יבול ביתו
נגרות ביום אפו׃
|
|
29 | זה חלק־אדם רשע
מאלהים ונחלת אמרו
מאל׃
|
|