| Chapter 32 |
1 | וישבתו שלשת
האנשים האלה מענות
את־איוב כי הוא
צדיק בעיניו׃
|
|
2 | ויחר אף אליהוא
בן־ברכאל הבוזי
ממשפחת רם באיוב
חרה אפו על־צדקו
נפשו מאלהים׃
|
|
3 | ובשלשת רעיו חרה
אפו על אשר
לא־מצאו מענה
וירשיעו את־איוב׃
|
|
4 | ואליהו חכה
את־איוב בדברים כי
זקנים־המה ממנו
לימים׃
|
|
5 | וירא אליהוא כי
אין מענה בפי שלשת
האנשים ויחר אפו׃
|
|
6 | ויען אליהוא
בן־ברכאל הבוזי
ויאמר צעיר אני
לימים ואתם ישישים
על־כן זחלתי ואירא
מחות דעי אתכם׃
|
|
7 | אמרתי ימים ידברו
ורב שנים ידיעו
חכמה׃
|
|
8 | אכן רוח־היא באנוש
ונשמת שדי תבינם׃
|
|
9 | לא־רבים יחכמו
וזקנים יבינו
משפט׃
|
|
10 | לכן אמרתי שמעה־לי
אחוה דעי אף־אני׃
|
|
11 | הן הוחלתי לדבריכם
אזין עד־תבונתיכם
עד־תחקרון מלין׃
|
|
12 | ועדיכם אתבונן
והנה אין לאיוב
מוכיח עונה אמריו
מכם׃
|
|
13 | פן־תאמרו מצאנו
חכמה אל ידפנו
לא־איש׃
|
|
14 | ולא־ערך אלי מלין
ובאמריכם לא
אשיבנו׃
|
|
15 | חתו לא־ענו עוד
העתיקו מהם מלים׃
|
|
16 | והוחלתי כי־לא
ידברו כי עמדו
לא־ענו עוד׃
|
|
17 | אענה אף־אני חלקי
אחוה דעי אף־אני׃
|
|
18 | כי מלתי מלים
הציקתני רוח בטני׃
|
|
19 | הנה־בטני כיין
לא־יפתח כאבות
חדשים יבקע׃
|
|
20 | אדברה וירוח־לי
אפתח שפתי ואענה׃
|
|
21 | אל־נא אשא פני־איש
ואל־אדם לא אכנה׃
|
|
22 | כי לא ידעתי אכנה
כמעט ישאני עשני׃
|
|