| Chapter 24 |
1 | אל־תקנא באנשי רעה
ואל־תתאו להיות
אתם׃
|
|
2 | כי־שד יהגה לבם
ועמל שפתיהם
תדברנה׃
|
|
3 | בחכמה יבנה בית
ובתבונה יתכונן׃
|
|
4 | ובדעת חדרים ימלאו
כל־הון יקר ונעים׃
|
|
5 | גבר־חכם בעוז
ואיש־דעת מאמץ־כח׃
|
|
6 | כי בתחבלות
תעשה־לך מלחמה
ותשועה ברב יועץ׃
|
|
7 | ראמות לאויל חכמות
בשער לא
יפתח־פיהו׃
|
|
8 | מחשב להרע לו
בעל־מזמות יקראו׃
|
|
9 | זמת אולת חטאת
ותועבת לאדם לץ׃
|
|
10 | |
11 | הצל לקחים למות
ומטים להרג
אם־תחשוך׃
|
|
12 | כי־תאמר הן
לא־ידענו זה
הלא־תכן לבות
הוא־יבין ונצר
נפשך הוא ידע
והשיב לאדם כפעלו׃
|
|
13 | אכל־בני דבש
כי־טוב ונפת מתוק
על־חכך׃
|
|
14 | כן דעה חכמה לנפשך
אם־מצאת ויש אחרית
ותקותך לא תכרת׃
|
|
15 | אל־תארב רשע לנוה
צדיק אל־תשדד
רבצו׃
|
|
16 | כי שבע יפול צדיק
וקם ורשעים יכשלו
ברעה׃
|
|
17 | בנפל אויביך
אל־תשמח ובכשלו
אל־יגל לבך׃
|
|
18 | פן־יראה יהוה ורע
בעיניו והשיב
מעליו אפו׃
|
|
19 | אל־תתחר במרעים
אל־תקנא ברשעים׃
|
|
20 | כי לא־תהיה אחרית
לרע נר רשעים
ידעך׃
|
|
21 | ירא־את־יהוה בני
ומלך עם־שונים
אל־תתערב׃
|
|
22 | כי־פתאם יקום אידם
ופיד שניהם מי
יודע׃
|
|
23 | גם־אלה לחכמים
הכר־פנים במשפט
בל־טוב׃
|
|
24 | אמר לרשע צדיק אתה
יקבהו עמים
יזעמוהו לאמים׃
|
|
25 | ולמוכיחים ינעם
ועליהם תבוא
ברכת־טוב׃
|
|
26 | שפתים ישק משיב
דברים נכחים׃
|
|
27 | הכן בחוץ מלאכתך
ועתדה בשדה לך אחר
ובנית ביתך׃
|
|
28 | אל־תהי עד־חנם
ברעך והפתית
בשפתיך׃
|
|
29 | אל־תאמר כאשר
עשה־לי כן אעשה־לו
אשיב לאיש כפעלו׃
|
|
30 | על־שדה איש־עצל
עברתי ועל־כרם אדם
חסר־לב׃
|
|
31 | והנה עלה כלו
קמשנים כסו פניו
חרלים וגדר אבניו
נהרסה׃
|
|
32 | ואחזה אנכי אשית
לבי ראיתי לקחתי
מוסר׃
|
|
33 | מעט שנות מעט
תנומות מעט חבק
ידים לשכב׃
|
|
34 | ובא־מתהלך רישך
ומחסריך כאיש מגן׃
|
|