| Chapter 7 |
1 | ויהי בימי אחז
בן־יותם בן־עזיהו
מלך יהודה עלה
רצין מלך־ארם ופקח
בן־רמליהו
מלך־ישראל ירושלם
למלחמה עליה ולא
יכל להלחם עליה׃
|
|
2 | ויגד לבית דוד
לאמר נחה ארם
על־אפרים וינע
לבבו ולבב עמו
כנוע עצי־יער
מפני־רוח׃
|
|
3 | ויאמר יהוה
אל־ישעיהו צא־נא
לקראת אחז אתה
ושאר ישוב בנך
אל־קצה תעלת הברכה
העליונה אל־מסלת
שדה כובס׃
|
|
4 | ואמרת אליו השמר
והשקט אל־תירא
ולבבך אל־ירך משני
זנבות האודים
העשנים האלה
בחרי־אף רצין וארם
ובן־רמליהו׃
|
|
5 | יען כי־יעץ עליך
ארם רעה אפרים
ובן־רמליהו לאמר׃
|
|
6 | נעלה ביהודה
ונקיצנה ונבקענה
אלינו ונמליך מלך
בתוכה את בן־
טבאל׃
|
|
7 | כה אמר אדני יהוה
לא תקום ולא תהיה׃
|
|
8 | כי ראש ארם דמשק
וראש דמשק רצין
ובעוד ששים וחמש
שנה יחת אפרים
מעם׃
|
|
9 | וראש אפרים שמרון
וראש שמרון
בן־רמליהו אם לא
תאמינו כי לא
תאמנו׃
|
|
10 | ויוסף יהוה דבר
אל־אחז לאמר׃
|
|
11 | שאל־לך אות מעם
יהוה אלהיך העמק
שאלה או הגבה
למעלה׃
|
|
12 | ויאמר אחז לא־אשאל
ולא־אנסה את־יהוה׃
|
|
13 | ויאמר שמעו־נא בית
דוד המעט מכם
הלאות אנשים כי
תלאו גם את־ אלהי׃
|
|
14 | לכן יתן אדני הוא
לכם אות הנה העלמה
הרה וילדת בן
וקראת שמו עמנו
אל׃
|
|
15 | חמאה ודבש יאכל
לדעתו מאוס ברע
ובחור בטוב׃
|
|
16 | כי בטרם ידע הנער
מאס ברע ובחר בטוב
תעזב האדמה אשר
אתה קץ מפני שני
מלכיה׃
|
|
17 | יביא יהוה עליך
ועל־עמך ועל־בית
אביך ימים אשר
לא־באו למיום
סור־אפרים מעל
יהודה את מלך
אשור׃
|
|
18 | והיה ביום ההוא
ישרק יהוה לזבוב
אשר בקצה יארי
מצרים ולדבורה אשר
בארץ אשור׃
|
|
19 | ובאו ונחו כלם
בנחלי הבתות
ובנקיקי הסלעים
ובכל הנעצוצים
ובכל הנהללים׃
|
|
20 | ביום ההוא יגלח
אדני בתער השכירה
בעברי נהר במלך
אשור את־הראש ושער
הרגלים וגם
את־הזקן תספה׃
|
|
21 | והיה ביום ההוא
יחיה־איש עגלת בקר
ושתי־צאן׃
|
|
22 | והיה מרב עשות חלב
יאכל חמאה כי־חמאה
ודבש יאכל
כל־הנותר בקרב
הארץ׃
|
|
23 | והיה ביום ההוא
יהיה כל־מקום אשר
יהיה־שם אלף גפן
באלף כסף לשמיר
ולשית יהיה׃
|
|
24 | בחצים ובקשת יבוא
שמה כי־שמיר ושית
תהיה כל־הארץ׃
|
|
25 | וכל ההרים אשר
במעדר יעדרון
לא־תבוא שמה יראת
שמיר ושית והיה
למשלח שור ולמרמס
שה׃
|
|