| Chapter 37 |
1 | ויהי כשמע המלך
חזקיהו ויקרע
את־בגדיו ויתכס
בשק ויבא בית
יהוה׃
|
|
2 | וישלח את־אליקים
אשר־על־הבית ואת
שבנא הסופר ואת
זקני הכהנים
מתכסים בשקים
אל־ישעיהו בן־אמוץ
הנביא׃
|
|
3 | ויאמרו אליו כה
אמר חזקיהו
יום־צרה ותוכחה
ונאצה היום הזה כי
באו בנים עד־משבר
וכח אין ללדה׃
|
|
4 | אולי ישמע יהוה
אלהיך את דברי
רב־שקה אשר שלחו
מלך־אשור אדניו
לחרף אלהים חי
והוכיח בדברים אשר
שמע יהוה אלהיך
ונשאת תפלה בעד
השארית הנמצאה׃
|
|
5 | ויבאו עבדי המלך
חזקיהו אל־ישעיהו׃
|
|
6 | ויאמר אליהם
ישעיהו כה תאמרון
אל־אדניכם כה אמר
יהוה אל־תירא מפני
הדברים אשר שמעת
אשר גדפו נערי
מלך־אשור אותי׃
|
|
7 | הנני נותן בו רוח
ושמע שמועה ושב
אל־ארצו והפלתיו
בחרב בארצו׃
|
|
8 | וישב רב־שקה וימצא
את־מלך אשור נלחם
על־לבנה כי שמע כי
נסע מלכיש׃
|
|
9 | וישמע על־תרהקה
מלך־כוש לאמר יצא
להלחם אתך וישמע
וישלח מלאכים
אל־חזקיהו לאמר׃
|
|
10 | כה תאמרון
אל־חזקיהו
מלך־יהודה לאמר
אל־ישאך אלהיך אשר
אתה בוטח בו לאמר
לא תנתן ירושלם
ביד מלך אשור׃
|
|
11 | הנה אתה שמעת אשר
עשו מלכי אשור
לכל־הארצות
להחרימם ואתה
תנצל׃
|
|
12 | ההצילו אותם אלהי
הגוים אשר השחיתו
אבותי את־גוזן
ואת־חרן ורצף
ובני־עדן אשר
בתלשר׃
|
|
13 | איה מלך־חמת ומלך
ארפד ומלך לעיר
ספרוים הנע ועוה׃
|
|
14 | ויקח חזקיהו
את־הספרים מיד
המלאכים ויקראהו
ויעל בית יהוה
ויפרשהו חזקיהו
לפני יהוה׃
|
|
15 | ויתפלל חזקיהו
אל־יהוה לאמר׃
|
|
16 | יהוה צבאות אלהי
ישראל ישב הכרבים
אתה־הוא האלהים
לבדך לכל ממלכות
הארץ אתה עשית
את־השמים
ואת־הארץ׃
|
|
17 | הטה יהוה אזנך
ושמע פקח יהוה
עינך וראה ושמע את
כל־דברי סנחריב
אשר שלח לחרף
אלהים חי׃
|
|
18 | אמנם יהוה החריבו
מלכי אשור
את־כל־הארצות
ואת־ארצם׃
|
|
19 | ונתן את־אלהיהם
באש כי לא אלהים
המה כי אם־מעשה
ידי־אדם עץ ואבן
ויאבדום׃
|
|
20 | ועתה יהוה אלהינו
הושיענו מידו
וידעו כל־ממלכות
הארץ כי־אתה יהוה
לבדך׃
|
|
21 | וישלח ישעיהו
בן־אמוץ אל־חזקיהו
לאמר כה־אמר יהוה
אלהי ישראל אשר
התפללת אלי
אל־סנחריב מלך
אשור׃
|
|
22 | זה הדבר אשר־דבר
יהוה עליו בזה לך
לעגה לך בתולת
בת־ציון אחריך ראש
הניעה בת ירושלם׃
|
|
23 | את־מי חרפת וגדפת
ועל־מי הרימותה
קול ותשא מרום
עיניך אל־קדוש
ישראל׃
|
|
24 | ביד עבדיך חרפת
אדני ותאמר ברב
רכבי אני עליתי
מרום הרים ירכתי
לבנון ואכרת קומת
ארזיו מבחר ברשיו
ואבוא מרום קצו
יער כרמלו׃
|
|
25 | אני קרתי ושתיתי
מים ואחרב
בכף־פעמי כל יארי
מצור׃
|
|
26 | הלוא־שמעת למרחוק
אותה עשיתי מימי
קדם ויצרתיה עתה
הבאתיה ותהי
להשאות גלים נצים
ערים בצרות׃
|
|
27 | וישביהן קצרי־יד
חתו ובשו היו עשב
שדה וירק דשא חציר
גגות ושדמה לפני
קמה׃
|
|
28 | ושבתך וצאתך ובואך
ידעתי ואת התרגזך
אלי׃
|
|
29 | יען התרגזך אלי
ושאננך עלה באזני
ושמתי חחי באפך
ומתגי בשפתיך
והשיבתיך בדרך
אשר־באת בה׃
|
|
30 | וזה־לך האות אכול
השנה ספיח ובשנה
השנית שחיס ובשנה
השלישית זרעו
וקצרו ונטעו כרמים
ואכול פרים׃
|
|
31 | ויספה פליטת
בית־יהודה הנשארה
שרש למטה ועשה פרי
למעלה׃
|
|
32 | כי מירושלם תצא
שארית ופליטה מהר
ציון קנאת יהוה
צבאות תעשה־ זאת׃
|
|
33 | לכן כה־אמר יהוה
אל־מלך אשור לא
יבוא אל־העיר הזאת
ולא־יורה שם חץ
ולא־יקדמנה מגן
ולא־ישפך עליה
סללה׃
|
|
34 | בדרך אשר־בא בה
ישוב ואל־העיר
הזאת לא יבוא
נאם־יהוה׃
|
|
35 | וגנותי על־העיר
הזאת להושיעה
למעני ולמען דוד
עבדי׃
|
|
36 | ויצא מלאך יהוה
ויכה במחנה אשור
מאה ושמנים וחמשה
אלף וישכימו בבקר
והנה כלם פגרים
מתים׃
|
|
37 | ויסע וילך וישב
סנחריב מלך־אשור
וישב בנינוה׃
|
|
38 | ויהי הוא משתחוה
בית נסרך אלהיו
ואדרמלך ושראצר
בניו הכהו בחרב
והמה נמלטו ארץ
אררט וימלך
אסר־חדן בנו
תחתיו׃
|
|