| Chapter 7 |
1 | הדבר אשר היה
אל־ירמיהו מאת
יהוה לאמר׃
|
|
2 | עמד בשער בית יהוה
וקראת שם את־הדבר
הזה ואמרת שמעו
דבר־יהוה כל־
יהודה הבאים
בשערים האלה
להשתחות ליהוה׃
|
|
3 | כה־אמר יהוה צבאות
אלהי ישראל היטיבו
דרכיכם ומעלליכם
ואשכנה אתכם במקום
הזה׃
|
|
4 | אל־תבטחו לכם
אל־דברי השקר לאמר
היכל יהוה היכל
יהוה היכל יהוה
המה׃
|
|
5 | כי אם־היטיב
תיטיבו את־דרכיכם
ואת־מעלליכם
אם־עשו תעשו משפט
בין איש ובין
רעהו׃
|
|
6 | גר יתום ואלמנה לא
תעשקו ודם נקי
אל־תשפכו במקום
הזה ואחרי אלהים
אחרים לא תלכו לרע
לכם׃
|
|
7 | ושכנתי אתכם במקום
הזה בארץ אשר נתתי
לאבותיכם למן־עולם
ועד־ עולם׃
|
|
8 | הנה אתם בטחים לכם
על־דברי השקר
לבלתי הועיל׃
|
|
9 | הגנב רצח ונאף
והשבע לשקר וקטר
לבעל והלך אחרי
אלהים אחרים אשר
לא־ידעתם׃
|
|
10 | ובאתם ועמדתם לפני
בבית הזה אשר
נקרא־שמי עליו
ואמרתם נצלנו למען
עשות את
כל־התועבות האלה׃
|
|
11 | המערת פרצים היה
הבית הזה
אשר־נקרא־שמי עליו
בעיניכם גם אנכי
הנה ראיתי
נאם־יהוה׃
|
|
12 | כי לכו־נא
אל־מקומי אשר
בשילו אשר שכנתי
שמי שם בראשונה
וראו את אשר־עשיתי
לו מפני רעת עמי
ישראל׃
|
|
13 | ועתה יען עשותכם
את־כל־המעשים האלה
נאם־יהוה ואדבר
אליכם השכם ודבר
ולא שמעתם ואקרא
אתכם ולא עניתם׃
|
|
14 | ועשיתי לבית אשר
נקרא־שמי עליו אשר
אתם בטחים בו
ולמקום אשר־ נתתי
לכם ולאבותיכם
כאשר עשיתי לשלו׃
|
|
15 | והשלכתי אתכם מעל
פני כאשר השלכתי
את־כל־אחיכם את
כל־זרע אפרים׃
|
|
16 | ואתה אל־תתפלל
בעד־העם הזה
ואל־תשא בעדם רנה
ותפלה ואל־תפגע־בי
כי־אינני שמע אתך׃
|
|
17 | האינך ראה מה המה
עשים בערי יהודה
ובחצות ירושלם׃
|
|
18 | הבנים מלקטים עצים
והאבות מבערים
את־האש והנשים
לשות בצק לעשות
כונים למלכת השמים
והסך נסכים לאלהים
אחרים למען
הכעסני׃
|
|
19 | האתי הם מכעסים
נאם־יהוה הלוא אתם
למען בשת פניהם׃
|
|
20 | לכן כה־אמר אדני
יהוה הנה אפי
וחמתי נתכת
אל־המקום הזה
על־האדם ועל־הבהמה
ועל־עץ השדה
ועל־פרי האדמה
ובערה ולא תכבה׃
|
|
21 | כה אמר יהוה צבאות
אלהי ישראל
עלותיכם ספו
על־זבחיכם ואכלו
בשר׃
|
|
22 | כי לא־דברתי
את־אבותיכם ולא
צויתים ביום הוציא
אותם מארץ מצרים
על־דברי עולה
וזבח׃
|
|
23 | כי אם־את־הדבר הזה
צויתי אותם לאמר
שמעו בקולי והייתי
לכם לאלהים ואתם
תהיו־לי לעם
והלכתם בכל־הדרך
אשר אצוה אתכם
למען ייטב לכם׃
|
|
24 | ולא שמעו ולא־הטו
את־אזנם וילכו
במעצות בשררות לבם
הרע ויהיו לאחור
ולא לפנים׃
|
|
25 | למן־היום אשר יצאו
אבותיכם מארץ
מצרים עד היום הזה
ואשלח אליכם
את־כל־עבדי
הנביאים יום השכם
ושלח׃
|
|
26 | ולוא שמעו אלי ולא
הטו את־אזנם ויקשו
את־ערפם הרעו
מאבותם׃
|
|
27 | ודברת אליהם
את־כל־הדברים האלה
ולא ישמעו אליך
וקראת אליהם ולא
יענוכה׃
|
|
28 | ואמרת אליהם זה
הגוי אשר לוא־שמעו
בקול יהוה אלהיו
ולא לקחו מוסר
אבדה האמונה
ונכרתה מפיהם׃
|
|
29 | גזי נזרך והשליכי
ושאי על־שפים קינה
כי מאס יהוה ויטש
את־דור עברתו׃
|
|
30 | כי־עשו בני־יהודה
הרע בעיני
נאום־יהוה שמו
שקוציהם בבית אשר־
נקרא־שמי עליו
לטמאו׃
|
|
31 | ובנו במות התפת
אשר בגיא בן־הנם
לשרף את־בניהם
ואת־בנתיהם באש
אשר לא צויתי ולא
עלתה על־לבי׃
|
|
32 | לכן הנה־ימים באים
נאם־יהוה ולא־יאמר
עוד התפת וגיא
בן־הנם כי אם־גיא
ההרגה וקברו בתפת
מאין מקום׃
|
|
33 | והיתה נבלת העם
הזה למאכל לעוף
השמים ולבהמת הארץ
ואין מחריד׃
|
|
34 | והשבתי מערי יהודה
ומחצות ירושלם קול
ששון וקול שמחה
קול חתן וקול כלה
כי לחרבה תהיה
הארץ׃
|
|