| Chapter 10 |
1 | שמעו את־הדבר אשר
דבר יהוה עליכם
בית ישראל׃
|
|
2 | כה אמר יהוה
אל־דרך הגוים
אל־תלמדו ומאתות
השמים אל־תחתו כי־
יחתו הגוים מהמה׃
|
|
3 | כי־חקות העמים הבל
הוא כי־עץ מיער
כרתו מעשה ידי־חרש
במעצד׃
|
|
4 | בכסף ובזהב ייפהו
במסמרות ובמקבות
יחזקום ולוא יפיק׃
|
|
5 | כתמר מקשה המה ולא
ידברו נשוא ינשוא
כי לא יצעדו
אל־תיראו מהם
כי־לא ירעו
וגם־היטיב אין
אותם׃
|
|
6 | מאין כמוך יהוה
גדול אתה וגדול
שמך בגבורה׃
|
|
7 | מי לא יראך מלך
הגוים כי לך יאתה
כי בכל־חכמי הגוים
ובכל־מלכותם מאין
כמוך׃
|
|
8 | ובאחת יבערו
ויכסלו מוסר הבלים
עץ הוא׃
|
|
9 | כסף מרקע מתרשיש
יובא וזהב מאופז
מעשה חרש וידי
צורף תכלת וארגמן
לבושם מעשה חכמים
כלם׃
|
|
10 | ויהוה אלהים אמת
הוא־אלהים חיים
ומלך עולם מקצפו
תרעש הארץ ולא־
יכלו גוים זעמו׃
|
|
11 | כדנה תאמרון להום
אלהיא די־שמיא
וארקא לא עבדו
יאבדו מארעא ומן־
תחות שמיא אלה׃
|
|
12 | עשה ארץ בכחו מכין
תבל בחכמתו
ובתבונתו נטה
שמים׃
|
|
13 | לקול תתו המון מים
בשמים ויעלה נשאים
מקצה ארץ ברקים
למטר עשה ויוצא
רוח מאצרתיו׃
|
|
14 | נבער כל־אדם מדעת
הביש כל־צורף מפסל
כי שקר נסכו
ולא־רוח בם׃
|
|
15 | הבל המה מעשה
תעתעים בעת פקדתם
יאבדו׃
|
|
16 | לא־כאלה חלק יעקב
כי־יוצר הכל הוא
וישראל שבט נחלתו
יהוה צבאות שמו׃
|
|
17 | אספי מארץ כנעתך
ישבתי במצור׃
|
|
18 | כי־כה אמר יהוה
הנני קולע
את־יושבי הארץ
בפעם הזאת והצרותי
להם למען ימצאו׃
|
|
19 | אוי לי על־שברי
נחלה מכתי ואני
אמרתי אך זה חלי
ואשאנו׃
|
|
20 | אהלי שדד
וכל־מיתרי נתקו
בני יצאני ואינם
אין־נטה עוד אהלי
ומקים יריעותי׃
|
|
21 | כי נבערו הרעים
ואת־יהוה לא דרשו
על־כן לא השכילו
וכל־מרעיתם נפוצה׃
|
|
22 | קול שמועה הנה באה
ורעש גדול מארץ
צפון לשום את־ערי
יהודה שממה מעון
תנים׃
|
|
23 | ידעתי יהוה כי לא
לאדם דרכו לא־לאיש
הלך והכין
את־צעדו׃
|
|
24 | יסרני יהוה
אך־במשפט אל־באפך
פן־תמעטני׃
|
|
25 | שפך חמתך על־הגוים
אשר לא־ידעוך ועל
משפחות אשר בשמך
לא קראו כי־אכלו
את־יעקב ואכלהו
ויכלהו ואת־נוהו
השמו׃
|
|