| Chapter 48 |
1 | למואב כה־אמר יהוה
צבאות אלהי ישראל
הוי אל־נבו כי
שדדה הבישה נלכדה
קריתים הבישה
המשגב וחתה׃
|
|
2 | אין עוד תהלת מואב
בחשבון חשבו עליה
רעה לכו ונכריתנה
מגוי גם־ מדמן
תדמי אחריך תלך
חרב׃
|
|
3 | קול צעקה מחרונים
שד ושבר גדול׃
|
|
4 | נשברה מואב השמיעו
זעקה צעוריה׃
|
|
5 | כי מעלה הלחות
בבכי יעלה־בכי כי
במורד חורנים צרי
צעקת־שבר שמעו׃
|
|
6 | נסו מלטו נפשכם
ותהיינה כערוער
במדבר׃
|
|
7 | כי יען בטחך
במעשיך ובאוצרותיך
גם־את תלכדי ויצא
כמיש בגולה כהניו
ושריו יחד׃
|
|
8 | ויבא שדד
אל־כל־עיר ועיר לא
תמלט ואבד העמק
ונשמד המישר אשר
אמר יהוה׃
|
|
9 | תנו־ציץ למואב כי
נצא תצא ועריה
לשמה תהיינה מאין
יושב בהן׃
|
|
10 | ארור עשה מלאכת
יהוה רמיה וארור
מנע חרבו מדם׃
|
|
11 | שאנן מואב מנעוריו
ושקט הוא אל־שמריו
ולא־הורק מכלי
אל־כלי ובגולה לא
הלך על־כן עמד
טעמו בו וריחו לא
נמר׃
|
|
12 | לכן הנה־ימים באים
נאם־יהוה
ושלחתי־לו צעים
וצעהו וכליו יריקו
ונבליהם ינפצו׃
|
|
13 | ובש מואב מכמוש
כאשר־בשו בית
ישראל מבית אל
מבטחם׃
|
|
14 | איך תאמרו גבורים
אנחנו ואנשי־חיל
למלחמה׃
|
|
15 | שדד מואב ועריה
עלה ומבחר בחוריו
ירדו לטבח
נאם־המלך יהוה
צבאות שמו׃
|
|
16 | קרוב איד־מואב
לבוא ורעתו מהרה
מאד׃
|
|
17 | נדו לו כל־סביביו
וכל ידעי שמו אמרו
איכה נשבר מטה־עז
מקל תפארה׃
|
|
18 | רדי מכבוד ישבי
בצמא ישבת
בת־דיבון כי־שדד
מואב עלה בך שחת
מבצריך׃
|
|
19 | אל־דרך עמדי וצפי
יושבת ערוער
שאלי־נס ונמלטה
אמרי מה־נהיתה׃
|
|
20 | הביש מואב כי־חתה
הילילי וזעקי
הגידו בארנון כי
שדד מואב׃
|
|
21 | ומשפט בא אל־ארץ
המישר אל־חלון
ואל־יהצה
ועל־מופעת׃
|
|
22 | ועל־דיבון ועל־נבו
ועל־בית דבלתים׃
|
|
23 | ועל קריתים
ועל־בית גמול
ועל־בית מעון׃
|
|
24 | ועל־קריות
ועל־בצרה ועל
כל־ערי ארץ מואב
הרחקות והקרבות׃
|
|
25 | נגדעה קרן מואב
וזרעו נשברה נאם
יהוה׃
|
|
26 | השכירהו כי
על־יהוה הגדיל
וספק מואב בקיאו
והיה לשחק גם־הוא׃
|
|
27 | ואם לוא השחק היה
לך ישראל
אם־בגנבים נמצאה
כי־מדי דבריך בו
תתנודד׃
|
|
28 | עזבו ערים ושכנו
בסלע ישבי מואב
והיו כיונה תקנן
בעברי פי־פחת׃
|
|
29 | שמענו גאון־מואב
גאה מאד גבהו
וגאונו וגאותו ורם
לבו׃
|
|
30 | אני ידעתי
נאם־יהוה עברתו
ולא־כן בדיו לא־כן
עשו׃
|
|
31 | על־כן על־מואב
איליל ולמואב כלה
אזעק אל־אנשי
קיר־חרש יהגה׃
|
|
32 | מבכי יעזר אבכה־לך
הגפן שבמה נטישתיך
עברו ים עד ים
יעזר נגעו על־קיצך
ועל־בצירך שדד
נפל׃
|
|
33 | ונאספה שמחה וגיל
מכרמל ומארץ מואב
ויין מיקבים השבתי
לא־ידרך הידד הידד
לא הידד׃
|
|
34 | מזעקת חשבון
עד־אלעלה עד־יהץ
נתנו קולם מצער
עד־חרנים עגלת
שלשיה כי גם־מי
נמרים למשמות
יהיו׃
|
|
35 | והשבתי למואב
נאם־יהוה מעלה במה
ומקטיר לאלהיו׃
|
|
36 | על־כן לבי למואב
כחללים יהמה ולבי
אל־אנשי קיר־חרש
כחלילים יהמה
על־כן יתרת עשה
אבדו׃
|
|
37 | כי כל־ראש קרחה
וכל־זקן גרעה על
כל־ידים גדדת
ועל־מתנים שק׃
|
|
38 | על כל־גגות מואב
וברחבתיה כלה מספד
כי־שברתי את־מואב
ככלי אין־ חפץ בו
נאם־יהוה׃
|
|
39 | איך חתה הילילו
איך הפנה־ערף מואב
בוש והיה מואב
לשחק ולמחתה
לכל־סביביו׃
|
|
40 | כי־כה אמר יהוה
הנה כנשר ידאה
ופרש כנפיו
אל־מואב׃
|
|
41 | נלכדה הקריות
והמצדות נתפשה
והיה לב גבורי
מואב ביום ההוא
כלב אשה מצרה׃
|
|
42 | ונשמד מואב מעם כי
על־יהוה הגדיל׃
|
|
43 | פחד ופחת ופח עליך
יושב מואב
נאם־יהוה׃
|
|
44 | הניס מפני הפחד
יפל אל־הפחת והעלה
מן־הפחת ילכד בפח
כי־אביא אליה
אל־מואב שנת פקדתם
נאם־יהוה׃
|
|
45 | בצל חשבון עמדו
מכח נסים כי־אש
יצא מחשבון ולהבה
מבין סיחון ותאכל
פאת מואב וקדקד
בני שאון׃
|
|
46 | אוי־לך מואב אבד
עם־כמוש כי־לקחו
בניך בשבי ובנתיך
בשביה׃
|
|
47 | ושבתי שבות־מואב
באחרית הימים
נאם־יהוה עד־הנה
משפט מואב׃
|
|