| Chapter 12 |
1 | |
2 | בן־אדם בתוך
בית־המרי אתה ישב
אשר עינים להם
לראות ולא ראו
אזנים להם לשמע
ולא שמעו כי בית
מרי הם׃
|
|
3 | ואתה בן־אדם עשה
לך כלי גולה וגלה
יומם לעיניהם
וגלית ממקומך אל־
מקום אחר לעיניהם
אולי יראו כי בית
מרי המה׃
|
|
4 | והוצאת כליך ככלי
גולה יומם לעיניהם
ואתה תצא בערב
לעיניהם כמוצאי
גולה׃
|
|
5 | לעיניהם חתר־לך
בקיר והוצאת בו׃
|
|
6 | לעיניהם על־כתף
תשא בעלטה תוציא
פניך תכסה ולא
תראה את־הארץ כי־
מופת נתתיך לבית
ישראל׃
|
|
7 | ואעש כן כאשר
צויתי כלי הוצאתי
ככלי גולה יומם
ובערב חתרתי־לי
בקיר ביד בעלטה
הוצאתי על־כתף
נשאתי לעיניהם׃
|
|
8 | ויהי דבר־יהוה אלי
בבקר לאמר׃
|
|
9 | בן־אדם הלא אמרו
אליך בית ישראל
בית המרי מה אתה
עשה׃
|
|
10 | אמר אליהם כה אמר
אדני יהוה הנשיא
המשא הזה בירושלם
וכל־בית ישראל
אשר־המה בתוכם׃
|
|
11 | אמר אני מופתכם
כאשר עשיתי כן
יעשה להם בגולה
בשבי ילכו׃
|
|
12 | והנשיא אשר־בתוכם
אל־כתף ישא בעלטה
ויצא בקיר יחתרו
להוציא בו פניו
יכסה יען אשר
לא־יראה לעין הוא
את־הארץ׃
|
|
13 | ופרשתי את־רשתי
עליו ונתפש
במצודתי והבאתי
אתו בבלה ארץ
כשדים ואותה
לא־יראה ושם ימות׃
|
|
14 | וכל אשר סביבתיו
עזרה וכל־אגפיו
אזרה לכל־רוח וחרב
אריק אחריהם׃
|
|
15 | וידעו כי־אני יהוה
בהפיצי אותם בגוים
וזריתי אותם
בארצות׃
|
|
16 | והותרתי מהם אנשי
מספר מחרב מרעב
ומדבר למען יספרו
את־כל־ תועבותיהם
בגוים אשר־באו שם
וידעו כי־אני
יהוה׃
|
|
17 | |
18 | בן־אדם לחמך ברעש
תאכל ומימיך ברגזה
ובדאגה תשתה׃
|
|
19 | ואמרת אל־עם הארץ
כה־אמר אדני יהוה
ליושבי ירושלם
אל־אדמת ישראל
לחמם בדאגה יאכלו
ומימיהם בשממון
ישתו למען תשם
ארצה ממלאה מחמס
כל־הישבים בה׃
|
|
20 | והערים הנושבות
תחרבנה והארץ שממה
תהיה וידעתם
כי־אני יהוה׃
|
|
21 | |
22 | בן־אדם מה־המשל
הזה לכם על־אדמת
ישראל לאמר יארכו
הימים ואבד
כל־חזון׃
|
|
23 | לכן אמר אליהם
כה־אמר אדני יהוה
השבתי את־המשל הזה
ולא־ימשלו אתו עוד
בישראל כי אם־דבר
אליהם קרבו הימים
ודבר כל־חזון׃
|
|
24 | כי לא יהיה עוד
כל־חזון שוא ומקסם
חלק בתוך בית
ישראל׃
|
|
25 | כי אני יהוה אדבר
את אשר אדבר דבר
ויעשה לא תמשך עוד
כי בימיכם בית
המרי אדבר דבר
ועשיתיו נאם אדני
יהוה׃
|
|
26 | |
27 | בן־אדם הנה
בית־ישראל אמרים
החזון אשר־הוא חזה
לימים רבים ולעתים
רחוקות הוא נבא׃
|
|
28 | לכן אמר אליהם כה
אמר אדני יהוה
לא־תמשך עוד
כל־דברי אשר אדבר
דבר ויעשה נאם
אדני יהוה׃
|
|