| Chapter 16 |
1 | |
2 | בן־אדם הודע
את־ירושלם
את־תועבתיה׃
|
|
3 | ואמרת כה־אמר אדני
יהוה לירושלם
מכרתיך ומלדתיך
מארץ הכנעני אביך
האמרי ואמך חתית׃
|
|
4 | ומולדותיך ביום
הולדת אתך לא־כרת
שרך ובמים לא־רחצת
למשעי והמלח לא
המלחת והחתל לא
חתלת׃
|
|
5 | לא־חסה עליך עין
לעשות לך אחת מאלה
לחמלה עליך ותשלכי
אל־פני השדה בגעל
נפשך ביום הלדת
אתך׃
|
|
6 | ואעבר עליך ואראך
מתבוססת בדמיך
ואמר לך בדמיך חיי
ואמר לך בדמיך
חיי׃
|
|
7 | רבבה כצמח השדה
נתתיך ותרבי
ותגדלי ותבאי בעדי
עדיים שדים נכנו
ושערך צמח ואת ערם
ועריה׃
|
|
8 | ואעבר עליך ואראך
והנה עתך עת דדים
ואפרש כנפי עליך
ואכסה ערותך ואשבע
לך ואבוא בברית
אתך נאם אדני יהוה
ותהיי לי׃
|
|
9 | וארחצך במים ואשטף
דמיך מעליך ואסכך
בשמן׃
|
|
10 | ואלבישך רקמה
ואנעלך תחש ואחבשך
בשש ואכסך משי׃
|
|
11 | ואעדך עדי ואתנה
צמידים על־ידיך
ורביד על־גרונך׃
|
|
12 | ואתן נזם על־אפך
ועגילים על־אזניך
ועטרת תפארת
בראשך׃
|
|
13 | ותעדי זהב וכסף
ומלבושך ששי ומשי
ורקמה סלת ודבש
ושמן אכלתי ותיפי
במאד מאד ותצלחי
למלוכה׃
|
|
14 | ויצא לך שם בגוים
ביפיך כי כליל הוא
בהדרי אשר־שמתי
עליך נאם אדני
יהוה׃
|
|
15 | ותבטחי ביפיך
ותזני על־שמך
ותשפכי את־תזנותיך
על־כל־עובר לו־
יהי׃
|
|
16 | ותקחי מבגדיך
ותעשי־לך במות
טלאות ותזני עליהם
לא באות ולא יהיה׃
|
|
17 | ותקחי כלי תפארתך
מזהבי ומכספי אשר
נתתי לך ותעשי־לך
צלמי זכר
ותזני־בם׃
|
|
18 | ותקחי את־בגדי
רקמתך ותכסים
ושמני וקטרתי נתתי
לפניהם׃
|
|
19 | ולחמי אשר־נתתי לך
סלת ושמן ודבש
האכלתיך ונתתיהו
לפניהם לריח ניחח
ויהי נאם אדני
יהוה׃
|
|
20 | ותקחי את־בניך
ואת־בנותיך אשר
ילדת לי ותזבחים
להם לאכול המעט
מתזנתך׃
|
|
21 | ותשחטי את־בני
ותתנים בהעביר
אותם להם׃
|
|
22 | ואת כל־תועבתיך
ותזנתיך לא זכרתי
את־ימי נעוריך
בהיותך ערם ועריה
מתבוססת בדמך
היית׃
|
|
23 | ויהי אחרי כל־רעתך
אוי אוי לך נאם
אדני יהוה׃
|
|
24 | ותבני־לך גב
ותעשי־לך רמה
בכל־רחוב׃
|
|
25 | אל־כל־ראש דרך
בנית רמתך ותתעבי
את־יפיך ותפשקי
את־רגליך לכל־
עובר ותרבי
את־תזנתך׃
|
|
26 | ותזני
אל־בני־מצרים
שכניך גדלי בשר
ותרבי את־תזנתך
להכעיסני׃
|
|
27 | והנה נטיתי ידי
עליך ואגרע חקך
ואתנך בנפש
שנאותיך בנות
פלשתים הנכלמות
מדרכך זמה׃
|
|
28 | ותזני אל־בני אשור
מבלתי שבעתך
ותזנים וגם לא
שבעת׃
|
|
29 | ותרבי את־תזנותך
אל־ארץ כנען
כשדימה וגם־בזאת
לא שבעת׃
|
|
30 | מה אמלה לבתך נאם
אדני יהוה בעשותך
את־כל־אלה מעשה
אשה־זונה שלטת׃
|
|
31 | בבנותיך גבך בראש
כל־דרך ורמתך
עשיתי בכל־רחוב
ולא־הייתי כזונה
לקלס אתנן׃
|
|
32 | האשה המנאפת תחת
אישה תקח את־זרים׃
|
|
33 | לכל־זנות יתנו־נדה
ואת נתת את־נדניך
לכל־מאהביך ותשחדי
אותם לבוא אליך
מסביב בתזנותיך׃
|
|
34 | ויהי־בך הפך
מן־הנשים בתזנותיך
ואחריך לא זונה
ובתתך אתנן ואתנן
לא נתן־לך ותהי
להפך׃
|
|
35 | |
36 | כה־אמר אדני יהוה
יען השפך נחשתך
ותגלה ערותך
בתזנותיך על־
מאהביך ועל
כל־גלולי תועבותיך
וכדמי בניך אשר
נתת להם׃
|
|
37 | לכן הנני מקבץ
את־כל־מאהביך אשר
ערבת עליהם ואת
כל־אשר אהבת על
כל־אשר שנאת
וקבצתי אתם עליך
מסביב וגליתי
ערותך אלהם וראו
את־כל־ ערותך׃
|
|
38 | ושפטתיך משפטי
נאפות ושפכת דם
ונתתיך דם חמה
וקנאה׃
|
|
39 | ונתתי אותך בידם
והרסו גבך ונתצו
רמתיך והפשיטו
אותך בגדיך ולקחו
כלי תפארתך
והניחוך עירם
ועריה׃
|
|
40 | והעלו עליך קהל
ורגמו אותך באבן
ובתקוך בחרבותם׃
|
|
41 | ושרפו בתיך באש
ועשו־בך שפטים
לעיני נשים רבות
והשבתיך מזונה
וגם־אתנן לא
תתני־עוד׃
|
|
42 | והנחתי חמתי בך
וסרה קנאתי ממך
ושקטתי ולא אכעס
עוד׃
|
|
43 | יען אשר לא־זכרתי
את־ימי נעוריך
ותרגזי־לי בכל־אלה
וגם־אני הא דרכך
בראש נתתי נאם
אדני יהוה ולא
עשיתי את־הזמה על
כל־תועבתיך׃
|
|
44 | הנה כל־המשל עליך
ימשל לאמר כאמה
בתה׃
|
|
45 | בת־אמך את געלת
אישה ובניה ואחות
אחותך את אשר געלו
אנשיהן ובניהן
אמכן חתית ואביכן
אמרי׃
|
|
46 | ואחותך הגדולה
שמרון היא ובנותיה
היושבת על־שמאולך
ואחותך הקטנה ממך
היושבת מימינך סדם
ובנותיה׃
|
|
47 | ולא בדרכיהן הלכת
ובתועבותיהן עשיתי
כמעט קט ותשחתי
מהן בכל־ דרכיך׃
|
|
48 | חי־אני נאם אדני
יהוה אם־עשתה סדם
אחותך היא ובנותיה
כאשר עשית את
ובנותיך׃
|
|
49 | הנה־זה היה עון
סדם אחותך גאון
שבעת־לחם ושלות
השקט היה לה
ולבנותיה ויד־עני
ואביון לא החזיקה׃
|
|
50 | ותגבהינה ותעשינה
תועבה לפני ואסיר
אתהן כאשר ראיתי׃
|
|
51 | ושמרון כחצי
חטאתיך לא חטאה
ותרבי את־תועבותיך
מהנה ותצדקי את־
אחותך
בכל־תועבותיך אשר
עשיתי׃
|
|
52 | גם־את שאי כלמתך
אשר פללת לאחותך
בחטאתיך אשר־התעבת
מהן תצדקנה ממך
וגם־את בושי ושאי
כלמתך בצדקתך
אחיותך׃
|
|
53 | ושבתי את־שביתהן
את־שבית סדם
ובנותיה ואת־שבית
שמרון ובנותיה
ושבית שביתיך
בתוכהנה׃
|
|
54 | למען תשאי כלמתך
ונכלמת מכל אשר
עשית בנחמך אתן׃
|
|
55 | ואחותיך סדם
ובנותיה תשבן
לקדמתן ושמרון
ובנותיה תשבן
לקדמתן ואת
ובנותיך תשבינה
לקדמתכן׃
|
|
56 | ולוא היתה סדם
אחותך לשמועה בפיך
ביום גאוניך׃
|
|
57 | בטרם תגלה רעתך
כמו עת חרפת
בנות־ארם
וכל־סביבותיה בנות
פלשתים השאטות
אותך מסביב׃
|
|
58 | את־זמתך
ואת־תועבותיך את
נשאתים נאם יהוה׃
|
|
59 | כי כה אמר אדני
יהוה ועשית אותך
כאשר עשית
אשר־בזית אלה להפר
ברית׃
|
|
60 | וזכרתי אני
את־בריתי אותך
בימי נעוריך
והקמותי לך ברית
עולם׃
|
|
61 | וזכרת את־דרכיך
ונכלמת בקחתך
את־אחותיך הגדלות
ממך אל־הקטנות ממך
ונתתי אתהן לך
לבנות ולא מבריתך׃
|
|
62 | והקימותי אני
את־בריתי אתך
וידעת כי־אני
יהוה׃
|
|
63 | למען תזכרי ובשת
ולא יהיה־לך עוד
פתחון פה מפני
כלמתך בכפרי־לך
לכל־אשר עשית נאם
אדני יהוה׃
|
|