| Chapter 30 |
1 | |
2 | בן־אדם הנבא ואמרת
כה אמר אדני יהוה
הילילו הה ליום׃
|
|
3 | כי־קרוב יום וקרוב
יום ליהוה יום ענן
עת גוים יהיה׃
|
|
4 | ובאה חרב במצרים
והיתה חלחלה בכוש
בנפל חלל במצרים
ולקחו המונה
ונהרסו יסודתיה׃
|
|
5 | כוש ופוט ולוד
וכל־הערב וכוב
ובני ארץ הברית
אתם בחרב יפלו׃
|
|
6 | כה אמר יהוה ונפלו
סמכי מצרים וירד
גאון עזה ממגדל
סונה בחרב יפלו־בה
נאם אדני יהוה׃
|
|
7 | ונשמו בתוך ארצות
נשמות ועריו
בתוך־ערים נחרבות
תהיינה׃
|
|
8 | וידעו כי־אני יהוה
בתתי־אש במצרים
ונשברו כל־עזריה׃
|
|
9 | ביום ההוא יצאו
מלאכים מלפני בצים
להחריד את־כוש בטח
והיתה חלחלה בהם
ביום מצרים כי הנה
באה׃
|
|
10 | כה אמר אדני יהוה
והשבתי את־המון
מצרים ביד
נבוכדראצר
מלך־בבל׃
|
|
11 | הוא ועמו אתו
עריצי גוים מובאים
לשחת הארץ והריקו
חרבותם על־ מצרים
ומלאו את־הארץ
חלל׃
|
|
12 | ונתתי יארים חרבה
ומכרתי את־הארץ
ביד־רעים והשמתי
ארץ ומלאה
ביד־זרים אני יהוה
דברתי׃
|
|
13 | כה־אמר אדני יהוה
והאבדתי גלולים
והשבתי אלילים מנף
ונשיא מארץ־ מצרים
לא יהיה־עוד ונתתי
יראה בארץ מצרים׃
|
|
14 | והשמתי את־פתרוס
ונתתי אש בצען
ועשיתי שפטים בנא׃
|
|
15 | ושפכתי חמתי
על־סין מעוז מצרים
והכרתי את־המון
נא׃
|
|
16 | ונתתי אש במצרים
חול תחיל סין ונא
תהיה להבקע ונף
צרי יומם׃
|
|
17 | בחורי און ופי־בסת
בחרב יפלו והנה
בשבי תלכנה׃
|
|
18 | ובתחפנחס חשך היום
בשברי־שם את־מטות
מצרים ונשבת־בה
גאון עזה היא ענן
יכסנה ובנותיה
בשבי תלכנה׃
|
|
19 | ועשיתי שפטים
במצרים וידעו
כי־אני יהוה׃
|
|
20 | ויהי באחת עשרה
שנה בראשון בשבעה
לחדש היה דבר־יהוה
אלי לאמר׃
|
|
21 | בן־אדם את־זרוע
פרעה מלך־מצרים
שברתי והנה
לא־חבשה לתת רפאות
לשום חתול לחבשה
לחזקה לתפש בחרב׃
|
|
22 | לכן כה־אמר אדני
יהוה הנני אל־פרעה
מלך־מצרים ושברתי
את־זרעתיו
את־החזקה
ואת־הנשברת והפלתי
את־החרב מידו׃
|
|
23 | והפצותי את־מצרים
בגוים וזריתם
בארצות׃
|
|
24 | וחזקתי את־זרעות
מלך בבל ונתתי
את־חרבי בידו
ושברתי את־זרעות
פרעה ונאק נאקות
חלל לפניו׃
|
|
25 | והחזקתי את־זרעות
מלך בבל וזרעות
פרעה תפלנה וידעו
כי־אני יהוה בתתי
חרבי ביד מלך־בבל
ונטה אותה אל־ארץ
מצרים׃
|
|
26 | והפצותי את־מצרים
בגוים וזריתי אותם
בארצות וידעו
כי־אני יהוה׃
|
|