| Chapter 34 |
1 | |
2 | בן־אדם הנבא
על־רועי ישראל
הנבא ואמרת אליהם
לרעים כה אמר אדני
יהוה הוי
רעי־ישראל אשר היו
רעים אותם הלוא
הצאן ירעו הרעים׃
|
|
3 | את־החלב תאכלו
ואת־הצמר תלבשו
הבריאה תזבחו הצאן
לא תרעו׃
|
|
4 | את־הנחלות לא
חזקתם ואת־החולה
לא־רפאתם ולנשברת
לא חבשתם ואת־
הנדחת לא השבתם
ואת־האבדת לא
בקשתם ובחזקה
רדיתם אתם ובפרך׃
|
|
5 | ותפוצינה מבלי רעה
ותהיינה לאכלה
לכל־חית השדה
ותפוצינה׃
|
|
6 | ישגו צאני
בכל־ההרים ועל
כל־גבעה רמה ועל
כל־פני הארץ נפצו
צאני ואין דורש
ואין מבקש׃
|
|
7 | לכן רעים שמעו
את־דבר יהוה׃
|
|
8 | חי־אני נאם אדני
יהוה אם־לא יען
היות־צאני לבז
ותהיינה צאני
לאכלה לכל־חית
השדה מאין רעה
ולא־דרשו רעי
את־צאני וירעו
הרעים אותם
ואת־צאני לא רעו׃
|
|
9 | |
10 | כה־אמר אדני יהוה
הנני אל־הרעים
ודרשתי את־צאני
מידם והשבתים
מרעות צאן
ולא־ירעו עוד
הרעים אותם והצלתי
צאני מפיהם
ולא־תהיין להם
לאכלה׃
|
|
11 | כי כה אמר אדני
יהוה הנני־אני
ודרשתי את־צאני
ובקרתים׃
|
|
12 | כבקרת רעה עדרו
ביום־היותו
בתוך־צאנו נפרשות
כן אבקר את־צאני
והצלתי אתהם
מכל־המקומת אשר
נפצו שם ביום ענן
וערפל׃
|
|
13 | והוצאתים מן־העמים
וקבצתים מן־הארצות
והביאתים אל־אדמתם
ורעיתים אל־הרי
ישראל באפיקים
ובכל מושבי הארץ׃
|
|
14 | במרעה־טוב ארעה
אתם ובהרי
מרום־ישראל יהיה
נוהם שם תרבצנה
בנוה טוב ומרעה
שמן תרעינה אל־הרי
ישראל׃
|
|
15 | אני ארעה צאני
ואני ארביצם נאם
אדני יהוה׃
|
|
16 | את־האבדת אבקש
ואת־הנדחת אשיב
ולנשברת אחבש
ואת־החולה אחזק
ואת־ השמנה
ואת־החזקה אשמיד
ארענה במשפט׃
|
|
17 | ואתנה צאני כה אמר
אדני יהוה הנני
שפט בין־שה לשה
לאילים ולעתודים׃
|
|
18 | המעט מכם המרעה
הטוב תרעו ויתר
מרעיכם תרמסו
ברגליכם ומשקע־מים
תשתו ואת הנותרים
ברגליכם תרפשון׃
|
|
19 | וצאני מרמס רגליכם
תרעינה ומרפש
רגליכם תשתינה׃
|
|
20 | לכן כה אמר אדני
יהוה אליהם
הנני־אני ושפטתי
בין־שה בריה ובין
שה רזה׃
|
|
21 | יען בצד ובכתף
תהדפו ובקרניכם
תנגחו כל־הנחלות
עד אשר הפיצותם
אותנה אל־החוצה׃
|
|
22 | והושעתי לצאני
ולא־תהיינה עוד
לבז ושפטתי בין שה
לשה׃
|
|
23 | והקמתי עליהם רעה
אחד ורעה אתהן את
עבדי דויד הוא
ירעה אתם
והוא־יהיה להן
לרעה׃
|
|
24 | ואני יהוה אהיה
להם לאלהים ועבדי
דוד נשיא בתוכם
אני יהוה דברתי׃
|
|
25 | וכרתי להם ברית
שלום והשבתי
חיה־רעה מן־הארץ
וישבו במדבר לבטח
וישנו ביערים׃
|
|
26 | ונתתי אותם
וסביבות גבעתי
ברכה והורדתי הגשם
בעתו גשמי ברכה
יהיו׃
|
|
27 | ונתן עץ השדה
את־פריו והארץ תתן
יבולה והיו
על־אדמתם לבטח
וידעו כי־אני יהוה
בשברי את־מטות עלם
והצלתים מיד
העבדים בהם׃
|
|
28 | ולא־יהיו עוד בז
לגוים וחית הארץ
לא תאכלם וישבו
לבטח ואין מחריד׃
|
|
29 | והקמתי להם מטע
לשם ולא־יהיו עוד
אספי רעב בארץ
ולא־ישאו עוד כלמת
הגוים׃
|
|
30 | וידעו כי אני יהוה
אלהיהם אתם והמה
עמי בית ישראל נאם
אדני יהוה׃
|
|
31 | ואתן צאני צאן
מרעיתי אדם אתם
אני אלהיכם נאם
אדני יהוה׃
|
|