| Chapter 4 |
1 | והיה באחרית הימים
יהיה הר בית־יהוה
נכון בראש ההרים
ונשא הוא מגבעות
ונהרו עליו עמים׃
|
|
2 | והלכו גוים רבים
ואמרו לכו ונעלה
אל־הר־יהוה
ואל־בית אלהי יעקב
ויורנו מדרכיו
ונלכה בארחתיו כי
מציון תצא תורה
ודבר־יהוה
מירושלם׃
|
|
3 | ושפט בין עמים
רבים והוכיח לגוים
עצמים עד־רחוק
וכתתו חרבתיהם
לאתים וחניתתיהם
למזמרות לא־ישאו
גוי אל־גוי חרב
ולא־ילמדון עוד
מלחמה׃
|
|
4 | וישבו איש תחת
גפנו ותחת תאנתו
ואין מחריד כי־פי
יהוה צבאות דבר׃
|
|
5 | כי כל־העמים ילכו
איש בשם אלהיו
ואנחנו נלך
בשם־יהוה אלהינו
לעולם ועד׃
|
|
6 | ביום ההוא
נאם־יהוה אספה
הצלעה והנדחה
אקבצה ואשר הרעתי׃
|
|
7 | ושמתי את־הצלעה
לשארית והנהלאה
לגוי עצום ומלך
יהוה עליהם בהר
ציון מעתה
ועד־עולם׃
|
|
8 | ואתה מגדל־עדר עפל
בת־ציון עדיך תאתה
ובאה הממשלה
הראשנה ממלכת
לבת־ירושלם׃
|
|
9 | עתה למה תריעי רע
המלך אין־בך
אם־יועצך אבד
כי־החזיקך חיל
כיולדה׃
|
|
10 | חולי וגחי בת־ציון
כיולדה כי־עתה
תצאי מקריה ושכנת
בשדה ובאת עד־בבל
שם תנצלי שם יגאלך
יהוה מכף איביך׃
|
|
11 | ועתה נאספו עליך
גוים רבים האמרים
תחנף ותחז בציון
עינינו׃
|
|
12 | והמה לא ידעו
מחשבות יהוה ולא
הבינו עצתו כי
קבצם כעמיר גרנה׃
|
|
13 | קומי ודושי
בת־ציון כי־קרנך
אשים ברזל ופרסתיך
אשים נחושה והדקות
עמים רבים והחרמתי
ליהוה בצעם וחילם
לאדון כל־הארץ׃
|
|
14 | עתה תתגדדי
בת־גדוד מצור שם
עלינו בשבט יכו
על־הלחי את שפט
ישראל׃
|
|