| Chapter 2 |
1 | על־משמרתי אעמדה
ואתיצבה על־מצור
ואצפה לראות
מה־ידבר־בי ומה
אשיב על־תוכחתי׃
|
|
2 | ויענני יהוה ויאמר
כתוב חזון ובאר
על־הלחות למען
ירוץ קורא בו׃
|
|
3 | כי עוד חזון למועד
ויפח לקץ ולא יכזב
אם־יתמהמה חכה־לו
כי־בא יבא לא
יאחר׃
|
|
4 | הנה עפלה לא־ישרה
נפשו בו וצדיק
באמונתו יחיה׃
|
|
5 | ואף כי־היין בוגד
גבר יהיר ולא ינוה
אשר הרחיב כשאול
נפשו והוא כמות
ולא ישבע ויאסף
אליו כל־הגוים
ויקבץ אליו
כל־העמים׃
|
|
6 | הלוא־אלה כלם עליו
משל ישאו ומליצה
חידות לו ויאמר
הוי המרבה לא־ לו
עד־מתי ומכביד
עליו עבטיט׃
|
|
7 | הלוא פתע יקומו
נשכיך ויקצו
מזעזעיך והיית
למשסות למו׃
|
|
8 | כי אתה שלות גוים
רבים ישלוך כל־יתר
עמים מדמי אדם
וחמס־ארץ קריה
וכל־ישבי בה׃
|
|
9 | הוי בצע בצע רע
לביתו לשום במרום
קנו להנצל מכף־רע׃
|
|
10 | יעצת בשת לביתך
קצות־עמים רבים
וחוטא נפשך׃
|
|
11 | כי־אבן מקיר תזעק
וכפיס מעץ יעננה׃
|
|
12 | הוי בנה עיר בדמים
וכונן קריה בעולה׃
|
|
13 | הלוא הנה מאת יהוה
צבאות וייגעו עמים
בדי־אש ולאמים
בדי־ריק יעפו׃
|
|
14 | כי תמלא הארץ לדעת
את־כבוד יהוה כמים
יכסו על־ים׃
|
|
15 | הוי משקה רעהו
מספח חמתך ואף שכר
למען הביט
על־מעוריהם׃
|
|
16 | שבעת קלון מכבוד
שתה גם־אתה והערל
תסוב עליך כוס
ימין יהוה וקיקלון
על־כבודך׃
|
|
17 | כי חמס לבנון יכסך
ושד בהמות יחיתן
מדמי אדם וחמס־ארץ
קריה וכל־ ישבי
בה׃
|
|
18 | מה־הועיל פסל כי
פסלו יצרו מסכה
ומורה שקר כי בטח
יצר יצרו עליו
לעשות אלילים
אלמים׃
|
|
19 | הוי אמר לעץ הקיצה
עורי לאבן דומם
הוא יורה הנה־הוא
תפוש זהב וכסף
וכל־רוח אין
בקרבו׃
|
|
20 | ויהוה בהיכל קדשו
הס מפניו כל־הארץ׃
|
|