| Chapter 3 |
1 | הוי מראה ונגאלה
העיר היונה׃
|
|
2 | לא שמעה בקול לא
לקחה מוסר ביהוה
לא בטחה אל־אלהיה
לא קרבה׃
|
|
3 | שריה בקרבה אריות
שאגים שפטיה זאבי
ערב לא גרמו לבקר׃
|
|
4 | נביאיה פחזים אנשי
בגדות כהניה
חללו־קדש חמסו
תורה׃
|
|
5 | יהוה צדיק בקרבה
לא יעשה עולה בבקר
בבקר משפטו יתן
לאור לא נעדר
ולא־יודע עול בשת׃
|
|
6 | הכרתי גוים נשמו
פנותם החרבתי
חוצותם מבלי עובר
נצדו עריהם מבלי־
איש מאין יושב׃
|
|
7 | אמרתי אך־תיראי
אותי תקחי מוסר
ולא־יכרת מעונה כל
אשר־פקדתי עליה
אכן השכימו השחיתו
כל עלילותם׃
|
|
8 | לכן חכו־לי
נאם־יהוה ליום
קומי לעד כי משפטי
לאסף גוים לקבצי
ממלכות לשפך עליהם
זעמי כל חרון אפי
כי באש קנאתי תאכל
כל־הארץ׃
|
|
9 | כי־אז אהפך
אל־עמים שפה ברורה
לקרא כלם בשם יהוה
לעבדו שכם אחד׃
|
|
10 | מעבר לנהרי־כוש
עתרי בת־פוצי
יובלון מנחתי׃
|
|
11 | ביום ההוא לא
תבושי מכל עלילתיך
אשר פשעת בי כי־אז
אסיר מקרבך עליזי
גאותך ולא־תוספי
לגבהה עוד בהר
קדשי׃
|
|
12 | והשארתי בקרבך עם
עני ודל וחסו בשם
יהוה׃
|
|
13 | שארית ישראל
לא־יעשו עולה
ולא־ידברו כזב
ולא־ימצא בפיהם
לשון תרמית כי־המה
ירעו ורבצו ואין
מחריד׃
|
|
14 | רני בת־ציון הריעו
ישראל שמחי ועלזי
בכל־לב בת ירושלם׃
|
|
15 | הסיר יהוה משפטיך
פנה איבך מלך
ישראל יהוה בקרבך
לא־תיראי רע עוד׃
|
|
16 | ביום ההוא יאמר
לירושלם אל־תיראי
ציון אל־ירפו
ידיך׃
|
|
17 | יהוה אלהיך בקרבך
גבור יושיע ישיש
עליך בשמחה יחריש
באהבתו יגיל עליך
ברנה׃
|
|
18 | נוגי ממועד אספתי
ממך היו משאת עליה
חרפה׃
|
|
19 | הנני עשה
את־כל־מעניך בעת
ההיא והושעתי
את־הצלעה והנדחה
אקבץ ושמתים לתהלה
ולשם בכל־הארץ
בשתם׃
|
|
20 | בעת ההיא אביא
אתכם ובעת קבצי
אתכם כי־אתן אתכם
לשם ולתהלה בכל
עמי הארץ בשובי
את־שבותיכם
לעיניכם אמר יהוה׃
|
|